עולי אתיופיה, בחלקם הגיעו לישראל ללא ידע קרוא וכתוב וכן ביניהם נמצאו אנלפאבתיים. לבעיות יש השלכות רבות, בראש ובראשונה בשוק העבודה.

העבודה הנוכחית בוחנת את השתלבות הקהילה האתיופית בשוק העבודה בישראל.

אפליה מוגדרת כיחס לא שווה של רוב כלפי חברי קבוצה על בסיס התכונות האישיות שלהם. הגדרה מנוספת לאפליה גורסת כי אפליה הנה "פרקטיקות ופעולות של גזע, אתני וקבוצות דומיננטיות בעלות השפעה שלילית על גזע ואתני וקבוצות כפופות. תופעת האפליה מוטבעת עמוק בהסדרים חברתיים ממוסדים. למשל, קבוצות אתניות דומיננטיות משפיעות רבות על האופן שבו המוסדות החברתיים פועלים והן עשויות לשקף את האינטרסים של הקבוצה הדומיננטית ולשמור על יתרונות הקבוצה הדומיננטית.

השאלה הנשאלת היא האם יוצאי אתיופיה סובלים מאפליה בשוק העבודה בישראל? אם כן מדוע, וכיצד ניתן למגר תופעה זו.

שאלת המחקר באה לבדוק את הסוגיה באשר להעדפת עובדים על פני עובדים מן הקהילה האתיופית והאם אתיופים מופלים לרעה בשוק התעסוקה ? הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מבחינה תעסוקתית , שיעור ההשתתפות של יוצאי/ות אתיופיה נמוך בהשוואה לכלל האוכלוסייה הישראלית והרוסית. בבחינת התחושה כלפי גזענות בשוק העבודה, ניכר כי העולות האתיופיות חשות אפליה גבוהה יותר או היו עדות למקרי אפליה רבים יותר. כמו כן אתיופים נדחקו לשוליים וכי ההפרדה בין הקהילה הישראלית לקהילה האתיופית רק תחריף בעתיד, ותוביל להדרה חברתית וגזענות בחברה הישראלית. כמו כן, גזענות ואפליה כלפי עולי אתיופיה, קונפליקטים בין דוריים וההבדלים במערכות התקשורת המהווים קשיים משמעותיים לשילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.