החל משנת 1981, החלו להגיע לישראל, עולים מאתיופיה. בשנות ה -80 עלו לישראל כ-17,000 יהודים מאתיופיה. כ – 6,700 הועלו במבצע "משה". בשנות ה – 90 הגיעו למעלה מ- 37,000 עולים נוספים מאתיופיה, מתוכם 17,000 הועלו במבצע אווירי אינטנסיבי אשר נקרא "מבצע שלמה".

בעקבות מבצע משה ומבצע שלמה-(1980 – 2002).עבודה זו בוחנת את הגורמים העיקריים אשר הובילו לקשיים בקליטה התעסוקתית של עולי אתיופיה בעקבות מבצעי העלייה "משה" ו"שלמה".

עם קליטתם של יהודי אתיופיה התוודעה מדינת ישראל לאופייה המיוחד והבעייתי של הקהילה האתיופית אשר באה לידי ביטוי בין השאר בקשיי קליטה בשל רמת השכלתם הנמוכה של העולים, באי ידיעת השפה העברית, בשוני התרבותי והחזותי וכדומה כמו כן, קיים פער בין הגברים לנשים מבחינת הניסיון התעסוקתי וגם בבחינת ההשכלה.

בשל הרקע ההשכלתי והניסיון הדל של מרבית העולים מאתיופיה במגמה לסייע לעולים להשתלב בתעסוקה, התמקדו תכניות הקליטה בהכשרה מקצועית, כאשר בתחום התעסוקה ניסו הרשויות להתאים, זמינותה ואיכותה לעולי אתיופיה. הליך הקליטה של עולי אתיופיה התבצע בחסות הסוכנות יהודית ומדיניות הקליטה תהיה קליטה מתווכת אשר משמעותה כי קליטת יוצאי אתיופיה תבוצע באמצעות מעורבותם של גורמים שלטוניים כגון בחירת מקום מגורים, תעסוקה וניהול אורח חייהם של העולים. הקליטה המתווכת סייעה לתייג את העולים האתיופים כבעייתיים במיוחד וכקטגוריה חברתית נזקקת במיוחד.

על פי הרצוג, תהליך הקליטה המתווכת הוביל לעיכוב בקליטתם של העולים האתיופים ולהאדרת כוחם של הפקידים אשר טיפלו בהם כאשר ההתייחסות אליהם הייתה כאל מהות אחת הומוגנית, כמקשה אחת, כקטגוריה.

חשיבות הנושא נובעת מתיוגה של קהילה שלמה כקהילה, שונה , מסורתית, וכבעייתית על ידי האוכלוסייה הישראלית בכללותה, כאשר הגורם העיקרי לעניות דעתי לקשיי השתלבותה של הקהילה האתיופית בישראל נובע מהתייחסות חד ממדית של המוסדות הממשלתיים וכן של החברה הישראלית בכללותה אל הקהילה האתיופית.

ומכאן נגזרת השערת עבודה זו והיא כי התרבות האתנוצנטריות הישראלית מובילה לקושי העיקרי בהשתלבותה התעסוקתית של הקהילה האתיופית בישראל.

האוכלוסייה האתיופית הגיעה ארצה בהיותה מיעוט חברתי, אתני ותרבותי שונה והיה עליה להתמודד עם היקף השינויים ועוצמתם, כאשר הם נתקלו בתרבות האתנוצנטרית הישראלית ובקונוטציות שליליות הקשורות לצבע עורם. על אף המרחק התרבותי הם נתגלו כמסתגלים אולי בשל המאפיינים של התרבות האתיופית: דימוי של פסיביות וצייתנות, , מתן כבוד לזולת , אי אמירת לא לבעלי סמכות ואולי עקב הסטראוטיפים השליליים אשר נוצרו סביבם הם הפכו לאתר ומקור למוטיבציה להוכיח כי הם כמו כל אחד אחר.

מחקר זה מתמקד, כאמור בשני גלי העלייה , האחד בשנות ה -80 ( מבצע "משה") והשני בשנות ה-90 ( מבצע "שלמה") ובהשתלבותם התעסוקתית של עולי אתיופיה בשוק העבודה הישראלי.

לצורך בחינת הנושא הנדון, נסקרת ספרות מקצועית ומחקרים שנערכו בנושא השתלבותם התעסוקתית של עולי אתיופיה לאחר עלייתם במסגרת מבצע "משה" ומבצע "שלמה": קשיי הקליטה, קבלת האתיופים לשוק העבודה הישראלי, מעמד העובד האתיופי,הישגים בשוק העבודה, שאיפות בתחום התעסוקתי ועוד. בנוסף מוצגים נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומסדרת פרסומים מיוחדים, אודות השתתפותם של האתיופים בכוח העבודה האזרחי .