עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם תופעת העבודה הזרה משפיעה על מערכת יחסי עבודה בישראל?
מהגר עבודה הנו אדם העובר למדינה אחרת שאינו אזרח או תושב בה, הגירה זו בחלקה הגדול נובעת מהרצון למצוא עתיד טוב יותר ומקורות פרנסה במדינות המתועשות. התופעה הגלובלית של הגירת עבודה ממדינות העולם השלישי לעולם הראשון מגיעה אל מדינת ישראל ותופסת תאוצה רבה החל משנות ה-90. מדינת ישראל, כמו מדינות אירופה בראשית ימי התופעה, ראתה בעובדים הזרים תופעה חולפת – כוח עבודה זול, זמין וזמני. בספטמבר 2002 כשמספר מהגרי העבודה הגיע לשיאו החלה הממשלה בגירוש המונים. גירוש חסר תקדים זה נומק בכך שצריך לפנות מקומות תעסוקה למובטלים ישראליים. מן האמור עולה כי המדיניות כיום כלפי מהגרי עבודה לישראל אינה תולדה של התמודדות מתוכננת ושל מדיניות מוסכמת מתוך ראייה ארוכת טווח ומהגרי העבודה מצויים בצומת ציבורית שבה נפגשים אינטרסים כלכליים ופוליטיים. המדיניות הממשלתית למעשה מאפשרת ואף מעודדת את רמיסת זכויותיהם עד כדי יצירת עבדות מודרנית וסחר בבני אדם. באופן טיפוסי, עיצובה של מדיניות הגירה נתון בידיהן של ממשלות, השליטה על זרם הנכנסים למדינה נתפשת כאחת הפררוגטיבות המרכזיות של הריבונות המדינתית, כפי שכתב בית המשפט העליון באחת הפרשות: "מדינה, כל מדינה, מוסמכת ורשאית לקבוע אלו זרים יבואו בשעריה, אלו מהם ישהו בתחומה, ומוסמכת ורשאית היא להרחיק מתחומיה זרים שאינם רצויים לה…". האומנם?
מסגרות תאורטיות יכולות להסביר באופנים שונים את מדיניות השליטה בהגירה:
תיאוריות מרכסיסטיות טוענות כי התרת הגירת עובדים היא לצורך הפעלת לחצים על שווקי העבודה המסודרים והאינטרסים של המעסיקים הם דומיננטיים בגלל העדיפות לה הם זוכים
מודלים פלורליסטיים מניחים כי המדינה הנה זירה ניטראלית במדינה הקפיטליסטית שמאפשרת מאבקים בין גורמים אינטרסנטיים שונים שכוללים קבוצות שונות המייצגות אינטרסים כלכליים וחברתיים, מפלגות ומעצבי מדיניות, כך התרת ההגירה היא תוצאה של מיקוח ופשרות בין קבוצות אינטרס.
שאלת המחקר התאורטית הנה – האם תופעת העבודה הזרה משפיעה על מערכת יחסי עבודה בישראל ?
2 . מבוא
3. רקע - מדיניות ההגירה ומעמדם המשפטי של זרים בעולם
4 . עמדת הריבון
5 . עמדת המעסיקים
6. עמדת ההסתדרות
7 . סיכום
8. ביבליוגרפיה