בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה ובמיוחד של נשים נשואות ואמהות לילדים. למרות העלייה בהשתתפותן של הנשים בשוק העבודה תחום חלוקת העבודה במשפחה נותרה עדיין לרוב באחריותן של הנשים.

עבודה זו עוסקת בקונפליקט בתחום הבינאישי שיש לאמהות.

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה ובמיוחד של נשים נשואות ואמהות לילדים. למרות העלייה בהשתתפותן של הנשים בשוק העבודה תחום חלוקת העבודה במשפחה נותירה עדיין את רוב אחריותן של הנשים.

משנות ה-70 עולה בהתמדה מספרן של נשים המשתתפות בשוק העבודה, כיום האמהות והנשים הנשואות מהוות את מרבית כוח העבודה הנשי. שינויים בפעילותן הכלכלית של נשים לוו בשינויים נוספים: עליה דרמטית בהשכלת הנשים, דחיית גיל הנישואים והלידות, מגמה שוויונית רבה יותר בתפיסת המינים, כיום רווחת התפיסה של שני מפרנסים ואילו המפרנס היחיד הולך ונעלם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד משפיע הקונפליקט בן אמהות לקריירה על אמהות עובדות ?

השאלה נבדקה בקרב נשים המתגוררות ועובדות בישובי הפריפריה שבצפון הארץ, בנות 41.3(8.75) בממוצע, למרביתן 3 ילדים ומשרה מלאה הכולל לרוב 10 שעות עבודה ביום.
המגמה העיקרית העולה מתשובות המרואיינות, מניתוח השאלונים וכן מסקירת המחקרים מעידה על אמביוולנטיות בכול הקשור למקום העבודה. נשים מעוניינות לעבוד, מעוניינות בשוויון ושואפות להתקדם, אך המציאות טופחת על פניהן שהרי קיימת התנגשות בין דרישות מקום העבודה לבין חובותיה של האישה כאם. כמו כן, נתון אשר בהחלט משפיע על הקונפליקט וממתנו הוא סיוע מצד בן הזוג/ הבעל. ולכן גבר תומך ועוזר הופך את התמונה להרמונית יותר ומאפשר את שחרורה האמיתי של האישה ואת הפיתרון לקונפליקט בזהותה.