משנות התשעים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים (או "מהגרי עבודה"), בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה

סקירת ספרות הבוחנת את השפעת היקף תעסוקת העובדים זרים על התוצר, השכר ושיעור המועסקים בישראל.

אחת הסיבות להגירה היא לעתים קרובות רבות סיכויי והבטחה לשיפור כלכלי. קיים הפיתוי להשאיר מאחור את המשפחות והמדינות שלהם ולהגר למקום זר המאפשר להם שכר גבוה באופן יחסי, כמו גם חוסר הזדמנויות תעסוקה במדינה שלהם.  סיבה נוספת לרצון לעבוד בחו"ל יכולה להיות בגלל הרצון לצבור ניסיון נוסף.

האבטלה הנה תופעה בלתי נפרדת מחיי הכלכלה של מדינות המערב בשנים האחרונות ואכן ברוב מדינות אירופה וארה"ב, כמו גם ישראל, נמצאים שיעורי האבטלה במגמת עלייה.

רמת הצמיחה והתוצר נקשרת לשיעור אבטלה במדינה, כאשר קיימים מס' מודלים:  המודל האנגלוסקסי המאופיין בצמיחה גבוהה, אי שוויון גבוה, אבטלה נמוכה, נטל מס נמוך, המודל הסקנדינבי המשלב צמיחה גבוהה, אי שוויון נמוך ואבטלה נמוכה, וכן נטל המס גבוה ומודל אירופאי המתאפיין בשוויון בינוני נטל מס בינוני, צמיחה בינונית ואבטלה בשיעור בינוני.

הגירת עבודה היא תופעה שיש והשפעות כלכליות, חברתיות, לאומיות במדינה המארחת. אחד  היתרונות להן זוכה המדינה המארחת מעובדים זרים הנה עבודה בשכר נמוך יחסית . מצד שני , הירידה בשכר וקליטת מהגרי עבודה יוצר תחלופה של עובדים בלתי מקצועיים מקומיים וירידה בהשתתפותם בכוח העבודה.

הספרות מעידה על כך שעובדים זרים יותר מסורים לעבודה שלהם לעומת עובדים מקומיים , בשל הדחף שלהם לרכוש עבודה ושכר . זאת ועוד  העובדים המקומיים, בדרך כלל נמנעים מלעבוד שעות נוספות.