בשנות ה-60 וה70 התחילו חוקרים לגלות כי אנשים מבצעים שגיאות שניתן לצפותן מראש בהחלטותיהם הפיננסיות. תחום זה נקרא מימון התנהגותי או פסיכו פיננסי – תחום העוסק בתמחור בהתאם לתפיסת הערך בידי המשקיעים- כלומר הנכס מתומחר ע"י 2 גורמים – הגורם הכלכלי ומהערך כפי שנתפס אצל המשקיעים.

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת נטילת סיכונים בחיי היום יום ומידת נטילת הסיכונים בהשקעות ומימון פיננסים על קבלת ההחלטות על ההשקעות בשוק ההון

קבלת החלטות לפעמים מסובכת יותר מסתם תגובה לדחיפה עדינה בכיוון זה או אחר. בנסיבות כאלה נדרשת "אסטרטגיית בחירה" שעוזרת לבחור באחת מכמה אפשרויות. הבחירה עצמה קשורה למידת שנאת הסיכון של הפרט בקבלת ההחלטות. נטילת סיכון תלויה בתפיסת הסיכון (מצב) ובנטייה לסיכון (תכונה).

הערכת סובלנות סיכון פיננסית הינה תהליך של קבלת החלטות פיננסיות אשר משפיעות רבות על תיק ההשקעות של הצרכן. הערכה זו מבוססת על שילובן של תיאוריות מן הפסיכולוגיה והכלכלה. לפיכך, באמצעות מדידת התנהגותו של הפרט בתחומים שונים ומצבו הכלכלי ניתן לאמוד את רמת הסיכון הפיננסית שאותה יבחר הפרט.

סובלנות סיכון כוללת בעיקרה 4 מימדים: כלכלי, פיזי, חברתי ופסיכולוגי.  הערכת רמת הסיכון פיננסית ניתנת למדידה ע"י הערכת היבט פיזי שכולל הערכת שנאת סיכון לתמותה.

חוקרים רבים בדקו את  מהימנות שיטת SCF ואת המורכבות שקיימת בסובלנות סיכון והגיעו למסקנה כי קיים קושי בהערכת סובלנות סיכון ע"י מספר מצומצם של שאלות. על כן , פיתחו שיטה נוספת למדידת סובלנות סיכון הינה מדד סיכון רב מימדי.

ניתן ללמוד כי הערכה של פרופיל סיכון פיננסי של משקיע הינה גורם מרכזי בבניית תיק השקעות מתאים ללקוח. במהלך השנים בוצעו מחקרים רבים לגבי שיטות מחקר אלו ואף נוספו גורמים נוספים אשר משפיעים על סובלנות הסיכון של המשקיע.

לצורך בחינת שאלת המחקר סוקרה ספרות ומאמרים