התיאוריה הנורמטיבית של קבלת החלטות מנוסחת במונחים של תהליכים שאנשים צריכים לבצע כדי שיהיה להם הסיכוי הטוב ביותר להשיג את מטרתם

סקירת ספרות הבוחנת את השפעת נטילת סיכונים בחיי היום יום ומידת נטילת הסיכונים בהשקעות ומימון פיננסים על קבלת ההחלטות על ההשקעות בשוק ההון.

תיאורית ההחלטה הרציונאלית – Rational Choice Theory

עפ"י מודל זה החלטות הינן דבר מושלם ורציונאלי. המודל מציג ניסיון למקסם את הרווח ע"י בחינת כל האלטרנטיבות. מה שמייחד מודל זה היא הקריאה למקבלי ההחלטות להכיר את כל האלטרנטיבות לפעולה ולהעריך באופן מוחלט ומדויק כל אחת מהן.

אנשים מוגבלים ביכולת שלהם לעבד מידע ולהגיע להחלטה הכי טובה. לכן, הם עושים פשרה, ומקבלים את ההחלטה הכי טובה שהם יכולים לקבל במסגרת המגבלות שלהם. הרעיון המרכזי הוא שאנשים הם כן רציונאליים, אבל בגלל המגבלות הקוגניטיביות שלהם, ההחלטה הסופית היא לא בהכרח רציונאלית (לא בגלל שהם לא רציונאליים אלא בגלל שההחלטה הזאת מבוססת על מידע חלקי ולא תמיד רלוונטי – בגלל המגבלות שיש לנו

בשנות ה-60 וה70 התחילו חוקרים לגלות כי אנשים מבצעים שגיאות שניתן לצפותן מראש בהחלטותיהם הפיננסיות. תחום זה נקרא מימון התנהגותי או פסיכו פיננסי – תחום העוסק בתמחור בהתאם לתפיסת הערך בידי המשקיעים- כלומר הנכס מתומחר ע"י 2 גורמים – הגורם הכלכלי ומהערך כפי שנתפס אצל המשקיעים.

המחקר אודות סובלנות הסיכון העסיק אנשי אקדמיה במשך מאות שנים. תיאורית תוחלת התועלת שפותחה ע"י פון נוימן ומורגנשטרן שלטה באנליזה של קבלת החלטות תחת אי וודאות והייתה מקובלת כמודל להתנהגות כלכלית לבחירה בין חלופות וכמודל תיאורי נורמטיבי. מחקרים אמפיריים גילו כי ישנן סתירות לתיאוריית תוחלת התועלת שהיא מודל תיאורי (שמתבסס על תצפיות), ומכאן עלתה האלטרנטיבה להשתמש בתיאורית הסיכוי (prospect) – תורת הערך.

קבלת החלטות לפעמים מסובכת יותר מסתם תגובה לדחיפה עדינה בכיוון זה או אחר. בנסיבות כאלה נדרשת "אסטרטגיית בחירה" שעוזרת לבחור באחת מכמה אפשרויות. הבחירה עצמה קשורה למידת שנאת הסיכון של הפרט בקבלת ההחלטות.