מלחמת ששת הימים לא הייתה אירוע מזרח תיכוני בלבד, כי אם חלק מתוך מכלול היחסים שהתפתחו בין שתי מעצמות-העל, ארצות הברית וברית המועצות, במסגרת המלחמה הקרה, מאזן האימה ומערך הכוחות של שתי המעצמות.

העבודה הנוכחית תבחן את השפעת מלחמת ששת הימים על יחסי ישראל –ארצות הברית ומעורבותה במזרח התיכון.

מלחמת ששת הימים התנהלה בהתאם לאינטרסים של שתי המעצמות. למלחמה הייתה חשיבות עליונה במשחק הדיפלומטי בין שתי המעצמות, שלכל אחת מהן גורמי זיהוי ברורים במזרח התיכון . הסובייטים היו זהירים והבינו כי תבוסה ערבית גדולה תהיה מביכה ובוודאי תשפיע קשות במעמדם בעולם. ארה"ב, הייתה מודאגת לגבי תבוסה ישראלית. התרחשות כזו הייתה מסכנת את מעמדה באזור. כל נזק ליוקרה של המעצמות היווה סיכון לעימות בין המעצמות. שתי המדינות היו מונעות על ידי הרצונות שלהם כדי לשמור על אמינותם כמעצמות המסוגלות להגן על האינטרסים של הלקוחות שלהם, וכדי להימנע מעימות צבאי ישיר.

העבודה הנוכחית בחנה את השפעת מלחמת ששת הימים על יחסי ישראל –ארצות הברית ומעורבותה במזרח התיכון.

שיטת המחקר היא חקר אירועים וגישות כאשר באמצעותה אבחן את השפעת מלחמת ששת הימים על יחסי ישראל –ארצות הברית ומעורבותה במזרח התיכון. לצורך ניתוח האירוע הנדון נעשה שימוש בספרות באנגלית והעברית הכוללת מחקרים וספרים הדנים בשאלת המחקר והעוקבת אחר התנהלות ישראל וארצות הברית במהלך מלחמת ששת הימים ולאחריה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כימדיניות החוץ של ארצות הברית פועלת למימוש האינטרסים שלה כמעצמה עולמית המעוניינת בעולם דמוקרטי פרו-מערבי ותוך התנגדות למשטרים סוררים. בהתאם לאסכולת הריאליזם המדיני, ארצות הברית מתמקדת במטרותיה של המדינה בזירה באמצעות עוצמה צבאית. מעמדה כמעצמה חזקה כלכלי וצבאית מאפשר לה להכתיב אינטרסים בינלאומיים לצורך מיקסום רווחיה ולמימוש האינטרסים שלה . במסגרת האינטרס הברור שלה במזרח התיכון, מדינת ישראל מהווה נכס אסטרטגי ועל כן היא פועלת במסגרת מדיניות החוץ שלה לשימור מעמדה של ישראל מבחינה ביטחונית ומדינית – עולמית.