אחד מגורמי הזיהום הן הרפתות כאשר העומס ההידראולי ברפתות נובע מחוסר הקירוי וחשיפה לגשם וכן מהפרשות הפרה מתקבל כזבל נוזלי (תערובת של שתן וזבל ברטיבות גבוהה).

בשל הבעייתיות הטמונה באיכותם של מי התהום בישראל, המחקר יתמקד ברפתות כמקור זיהום נקודתי של משקי חי.

המחלבות של תעשיית בעלי החיים בקליפורניה כוללת עדרים בממוצע של כמעט 1000 יחידות וכן ממוקמים בעמקים נמוכים. נכון לשנת 1999 היו בקליפורניה 2200 מחלבות ומעל  650 פרות חלב בכל מחלבה. במחלבות הללו קיים דשן נוזלי ודשן יבש וכי  היצור השנתי של הדשן הנוזלי מוערך בכ- 120 מיליון . לפיכך קיים הצורך במניעת מעבר הדשן  לאקוויפרים המקיפים את המחלבות הללו.

בישראל, באזור אקוויפר החוף קיימים 22 רפתות של מושבים וקיבוצים בתחום עמק חפר והסביבה. רפתות אלו מייצרות  סה"כ כ- 600 טון שפכי רפתות גולמיים

במישור החוף קיימים למעלה כ-100,000 בני בקר (פרות חולבות עגלות ועגלים) המייצרים כ-2 מיליון טון של שתן וצואה (פרש) בשנה. כמו כן, מיקום הרפתות ביישובים נבחר במקרים רבים על שפת נחלים. בנוסף, אקויפר החוף נמצא עדיין ברובו מתחת לאזורים חקלאיים חודרות חנקות למי תהום כתוצאה מדישון יתר.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד משפיע מיקום רפתות חלב על איכות מי התהום.

על מנת לענות על שאלות המחקר, העבודה הנוכחית מתבססת על מאמרים, מחקרים וספרות רלוונטית.

שאלה זו רלוונטית לנוכח העובדה כי משקי חי ובעיקר רפתות החלב הפכו למוקד זיהום מהמעלה הראשונה לסביבה ולמקורות מים. זאת ועוד מקורות המים בישראל דלים במיוחד וכי הזיהום המגיע מרפתות החלב פוגם באיכות מי התהום.