בדצמבר 2006 הוגש דוח הוועדה לבחינת קוד  ממשל תאגידי בישראל  (דוח גושן( על רקע חוק סרבנס אוסקלי.  הדוח המליץ לכלול בדוחות הכספיים השנתיים והרבעוניים הצהרת מנהלים בדבר נכונות הדוחות והמידע הגלום בהם וזאת במטרה להגביר את פעילותם ומחויבותם של מנהלי התאגיד בנושא ולשמר את אמון המשקיעים באמיתות הדוחות ושלמותם

סקירת ספרות הדנה בשאלה האם בעקבות יישום ועדת גושן חלה עלייה בהוצאות בחברות ?

חוק Sarbanes-Oxley Act of 2002 נועד לשפר אתהכללים הנוגעים לסטנדרטים של ארגון, ביקורת ודין וחשבון. החוק מורכב מ 11 מסעיפים, הכוללים עונשים פליליים, נוסף אחריות ארגונית, הערכות בקרה פנימית נוספות ופיקוח, מבקר עצמאי, ממשל תאגידי, גילוי פיננסי משופר, דוחות תקופתיים ושקיפות.

מחקרים טוענים כי מינהל מוגבר שווה לביצוע מוגבר. כמובן שאין משמעות הדבר שיש קורלציה מושלמת בין השניים, אולם, ראיות אמפיריות מציעות כי אותן וועדות תאגידיות המודאגות יותר מזכויות בעלי-המניות הן גם שומרות טובות יותר של כספם של מחזיקי-המניות.

דוח גושן המליץ לאמץ את דרכי הפיקוח והבקרה על התאגידים בדומה לנהוג בארצות הברית, כאשר התקנות החדשות מטילות אחריות פיקוח ובקרה משמעותיות על סמנכ"ל הכספים.

ככלל, התאגיד פועל למינוי של לפחות שני דירקטורים העומדים בתנאי הכשירות של דירקטור חיצוני לפי חוק החברות (אי תלות) ואשר ימונו לכהונה של שלוש שנים בהתאם לקבוע ביחס לדירקטורים חיצוניים בחוק החברות. הדירקטורים המפורטים בסעיף קטן (ב) לעיל יכהנו בוועדת הביקורת ויהוו את רוב החברים בה.

הראיות מצביעות על כך שכאשר תקנות כרוכות בעלויות גדולות הן משפיעות על התוצאות של  הפירמה, כמו צמיחה נמוכה ,  תעסוקה, והשקעה. כלומר, סעיף 404 הכולל הוראות מסוימות המתייחסות לבקרה הפנימית, משפיעה לרעה בעיקר על חברות קטנות.