מנהיגות חינוכית נזכרת מימיה של סין העתיקה כ-1500 שנה לפני הספירה וכן מימיה של רומא העתיקה 221 לפני הספירה. תרבויות אלו ייחסו חשיבות מרובה לחינוך, כאשר האמינו כי המטרה בחינוך הינה הפקת מנהיגים לעתיד.

סקירת ספרות זו עניינה בתפיסת יוזמות ניהוליות וחינוכיות כפי שהן משפיעות על מעמד בית הספר.

הפקת מנהיגים הייתה המטרה המרכזית בחינוך שכן דרך הלמידה והנאורות נוצרו מנהיגים  והמנהיגות החינוכית היא זו שתרמה על פי אמונת הסינים , לאריכות ימים של המערכת הסינית ומכאן חשיבותה של המנהיגות החינוכית דאז, בימינו אנו

לגלובליזציה השפעות מרחיקות לכת חיוביות ושליליות על מדינות לאום שונות, תרבויות, כלכלות וכן על מנהיגות חינוכית מבחינה מעשית מבחינת שינוי בפרדיגמות החינוכיות ושיטות הניהול.

מחקרים רבים מעידים כי פיתוח מנהיגות בארגון הנה תנאי להצלחתו, שכן הנהגה וניהול בארגון, בכוחה להוביל אחרים לצורך השלמת ביצוע מטרות הארגון

סגנון הניהול המייעץ משתף עובדים בקבלת ההחלטות, אך ההחלטות מתקבלות על ידי ההנהלה הבכירה.  סגנון זה מוביל להזדמנויות חדשות עבור הארגון ומשפיע על הביצועים קיים גם  מתן משוב המהווה  נוהל קריטי להצלחת הארגון.

מקומו של המנהל בהובלת שינויים חינוכיים הנו משמעותי וחשוב ולצורך הבנת מקום המנהל במסגרת השינויים במערכת החינוך, ניתן ללמוד על תהליכי שינוי ניהוליים גם ממערכות אחרות.

למנהל ככלל ולמנהל בית הספר בפרט תפקיד מפתח בהובלת שינויים, כאשר מקומם של מנהלי בתי-ספר בתהליך של שינוי הוא מרכזי ביותר. מנהל הוא מנהיג מקצועי של בית-ספר שהוא ארגון אנושי העוסק בידע.

מנהיגות היא מרכיב חשוב המנחה את תהליך ההוראה והלמידה ולמנהל כמנהיג  אחריות גדולה ליזום וליישם שינויים בבית הספר באמצעות מידע תקשורת וטכנולוגיה. לפיכך, מנהיגים חינוכיים חייבים להבין, לקדם וליישם את רעיון שילוב הטכנולוגיה בכיתה לצורך שינוי בפדגוגיה.

הרפורמה למנהיגות מערכתית כוללת שיתוף פעולה מערכתי : מטה משרד החינוך על המחוזות השונים, מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות ומכון 'אבני ראשה' – המכון הישראלי למנהיגות בית-ספרית.