טיפוס צוקים משלב את אותם התכונות הללו, מכיוון שטיפוס דורש יכולת ריכוז וקואורדינציה בהתאם לקושי המסלול. ספורט זה מתבצע לרוב בקבוצות, מפעיל אצל האדם רגשות עזים כמו פחד גאוה השתוקקות כעס ועוד. מחקרים בנושא טיפוס טיפולי מציעים כי יכולה להיות להם השפעות חיוביות של על חרדה, דיכאון והערכה עצמית.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיים קשר בין טיפוס צוקים לבין תחושת המסוגלות עצמית והערכה עצמית.

בתחילת המאה ה-20 הטיפוס החופשי החל לתפוס תאוצה ופופולריות, בעקבות שיפור בטכנולוגית אבטחה המאפשרת טיפוס נקי מאמצעי אבטחה מסורבלים והתמקדות בתנועות הגוף. אחת המקפצות הגדולות שהביאו את ענף הטיפוס לקדמת הבמה הוא פתיחת קירות טיפוס מלאכותיים אשר העצימה את הנגישות ואפשרה תנאים "סטריליים" הן בתנאי מזה"א והן בתנאי הבטיחות. בשנת 2012 נצפתה גידול של מעל 25% במספר המטפסים החדשים.

מתוך האתגר בטיפוס מתפתחת הזדמנות לפתח מיומנויות לפתרון בעיות, מסוגלות עצמית והערכה עצמית. בנוסף מחקרים מראים שטיפס משפר את הסיבולת, חוזק השרירים, הכושר הנשימתי ובריאות הנפש.

שאלת המחקר תבחן האם קיים קשר בין טיפוס צוקים לבין תחושת המסוגלות עצמית והערכה עצמית ? הבדיקה תיערך באמצעות ניתוח כמותי , בהתאם לשאלת המחקר והשערות המחקר.

הבדיקה נערכה בקרב 64 משתתפים לרוב גברים ורווקים. כמו כן, נמצא כי למחציתם השכלה אקדמית. ממוצע שנות טיפוס של המשתתפים נמצא כ-13 שנים, רובם מטפסים על סלעים בטבע, רבים מהם גם בתחום גלישת צוקים.

כלי מחקר במחקר זה כלל שאלון פרטים סוציו דמוגרפיים, שאלון דימוי עצמי וכן שאלון תפיסת מסוגלות עצמית. מידת המסוגלות העצמית נמדדה בעזרת  השאלון אשר נלקח ממחקרם של, Wongsri, Cantwell , & Archer (2002). שאלון דימוי עצמי נלקח ממחקרו של  Rosenberg, M. (1965). ו-חלק ג': שאלון פרטים סוציו דמוגרפיים:  כגון: מגדר, גיל וותק בטיפוס ועוד.

השערות המחקר כללו שלוש השערות:

1. השערה ראשונה: יימצא שקיים קשר חיובי בין תפיסת הדימוי העצמי של מטפסים לבין מידת המסוגלות העצמית;
2. השערה שנייה: יימצא שקיים קשר חיובי וותק בטיפוס לבין מידת הדימוי העצמי של המטפס;
3. ו-השערה שלישית: יימצא שקיים קשר חיובי וותק בטיפוס לבין מידת תפיסת המסוגלות העצמית של המטפס.