מערכות החינוך נמצאות בתהליך של שינוי מבחינה ארגונית, קורקולארית, חברתית ורעיונית. הסיבות לשינויים ולתמורות הבית-ספריות בישראל, נובעות מגורמים שונים חיצוניים ופנימיים.
מטרת העבודה הנוכחית הנה לבחון כיצד משפיעים חילופי שלטון על מערכת החינוך?
דוגמה לגורמים החיצוניים היא התערבות גורמים מחוץ למערכת, בעיקר גורמים ציבוריים המעוניינים להשפיע, כמו גורמים פוליטיים.
השינויים והרפורמות בעשורים האחרונים במערכות חינוך הן רפורמות ארגוניות וניהוליות באופיין, וכולן מכוונות סטנדרטים ומבחני הישגים.
השאלה הנשאלת היא האם שינויים אלו ישימים? ובכן, מידי 4 שנים מגיע למשרד החינוך שר חדש, המעוניין להטביע את חותמו ולשם כך מבצע שורה של רפורמות ההולמות את מצע מפלגתו.
לצורך הרפורמה, שר החינוך החדש, מחליף מנכ"ל, ומטמיע את ערכיו ואמונותיו במשרד החינוך עד אשר הוא מוחלף על ידי שר חינוך חדש. מערכת החינוך בישראל מתנהלת באופן זה שנים רבות והתוצאה הנראית לעין הינה הישגים לימודיים נמוכים.
מטרת העבודה הנוכחית הנה לבחון כיצד משפיעים חילופי שלטון על מערכת החינוך? לצורך הבדיקה נבחנו 4 שרי/ות חינוך שכיהנו בתפקיד: לימור לבנת, יולי תמיר, גדעון סער ושי פירון.
נסקרו הרפורמות והתכניות שהועלו בתקפות הכהונה של כל שר ושרה למול המצע החינוכי של המפלגה אליה השר/שרה משתייכים.
מבוא
שיטת הממשל בישראל
הסביבה הפוליטית בישראל
מערכת החינוך בישראל
השפעת חילופי שלטון על מערכת החינוך
השפעת חילופי שלטון על מערכת החינוך החל משנת 2001 ואילך
סיכום
ביבליוגרפיה