המושג דחק (stress) כולל בתוכו מגוון רחב של מצבים והתרחשויות. מצבים אלה נתפסים על ידי הפרט כמסכנים את הבריאות הפיזית או הפסיכולוגית שלו ומהווים חלק מקיומו של הפרט, מהקשר עם סביבתו ומצורת ההתמודדות עימו.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את השפעת התערבויות מידיות, מגישת ה – CBT, על תסמיני דחק בשלב האקוטי.

ההשלכות למצבי דחק באים לידי ביטוי קוגניטיבי, רגשי ופסיכולוגי. הביטויים קוגניטיביים למצבי דחק הם לרוב כשלים קוגניטיביים שבהם יכולת ההתמודדות עם משימות מחשבתיות שונות, אינה מתרחשת כבדרך כלל. מבחינה נפשית, דחק משמש כהגנה, כלומר שימור מערכת היחסים עם גורמים חיצונים המשפיעים על חיי הנפש.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את השפעת התערבויות מידיות, מגישת ה – CBT, על תסמיני דחק בשלב האקוטי. השאלה נבדקה בקרב גברים ונשים כאשר חלק מהנחקרים עברו התערבויות מבוססות CBT.

הספרות אשר בדקה את יעילותן של התערבויות בשלב האקוטי בחדרי מיון ואת הצורך בהן, העלתה כי ישנו צורך בטיפול מיידי וגמיש אשר ילווה את המטופל לאורך זמן. נמצא כי בחלק מהמקרים ההתערבות הפחיתה תסמיני דחק.

כמו כן, טיפול התנהגותי- קוגניטיבי מסייע באופן שלם וכוללני יותר לאדם, להתמודד עם אירוע הנתפס על ידו כטראומטי. בנוסף, התערבות ה MSI נבנתה במטרה להפחית תסמיני דחק אקוטיים ולמנוע התפתחות PTSD ואכן אנשים שטופלו ב MSI חוו פחות תסמיני PTSD בכלל, ופחות תסמיני חודרנות ועוררות בפרט. עם זאת לא נמצא הבדל משמעותי בנוגע לתסמיני הימנעות.

כלי המחקר:

1. שאלון חרדה מצבית – (State- trait Anxiety Invantory)
2. שאלון מדדי קריטריון A: קריטריון A הוא למעשה ההגדרה לקיומו של האירוע הטראומטי (על פי הגדרת  DSM-IV-TR להפרעת דחק פוסט טראומטית) והוא מתאפיין בחוויה של סכנה אשר לצידה נדרשים להתקיים איום על חייו, או על שלמות גופו של האדם או של זולתו, וכן חוויה של חוסר אונים, פחד קיצוני או אימה
3. בדיקת מדדים פיזיולוגיים ועוצמת הכאב

אוכלוסיית המחקר מורכבת מ -72 מטופלים שהופנו על ידי רופא משפחה, פונו על ידי רכב הצלה (מד"א) או הגיעו באופן עצמאי לחדר המיון בבית החולים. טווח הגילאים בקרב משתתפי המחקר נע מגיל 19 – 91 שנים.