ארץ ישראל הייתה מאז ומתמיד נקודת מפגש גיאוגרפית בין אסיה, אפריקה ואירופה וקדושתה לשלושת הדתות יהדות, נצרות ואסלאם הפכה אותה ליעד מבוקש לעולי הרגל השונים במשך הדורות כאשר כל קבוצה מותירה כאן את חותמה

עבודה זו בוחנת את השפעת השסעים החברתיים על יציבותו של המשטר הדמוקרטי בישראל.

האוכלוסייה היהודית בארץ, למרות מוצאה האתני האחד, הינה מגוונת מאד, לאחר ששבה והתכנסה כאן לאחר 2000 שנות גלות. ניתן למצוא בארץ עדות רבות ובני עמים רבים ושונים זה מזה בשפה, מנהג, לבוש, מאכלים וכו'.

את העדות השונות בחברה הישראלית נוהגים לחלק לשתי קבוצות: הקבוצה האשכנזית הכוללת יהודים שהגיעו מארצות אירופיות נוצריות והקבוצה הספרדית הכוללת יהודים אשר הגיעו מארצות האסלאם שבאפריקה והמזרח התיכון

עבודה זו תעסוק  בשלוש שאלות מרכזיות והן:

1. מהם הגורמים המרכזיים לקיומם של שסעים מצטברים על פי ליפסט?
2. האם השסעים בחברה הישראלית מצטברים או מצטלבים ?
3. והאם השסע העדתי החריף או התמתן?

ממצאי הספרות העלו כי תופעת העוני, המחריפה והולכת משנה לשנה וממשיכה עד ימינו אלה, מצטלבת בנקודה המעמדית – עדתית ולכן מהווה שסע מצטבר ומצטלב. הסיבות לכך על פי ליפסט נובעות בין השאר מאי התמודדות ראויה של הממשל ליצור זיקה בין הקבוצות הניצבות זו כנגד זו.