מסוגלות עצמית אקדמית מתרכזת סביב היכולת הנתפסת אצל התלמיד למלא אחר דרישות אקדמיות וכוללת בתוכה את אמונת התלמיד במסוגלותו לשלוט במשימות הלימודיות, שימוש במסוגלות עצמית אצל תלמידים עוזרת להם להגיע להישגים אקדמיים ולהעריך את יכולותיהם ללמידה בתחומים רבים, החל ממתמטיקה ועד ללמידת שפה זרה.

סקירת הספרות הנוכחית תבחן את השפעת הנבואה שמגשימה את עצמה (פיגמליון) על מוטיבציה לימודית של תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

ADHD הנה הפרעה המתאפיינת בבעיית קשב, ריכוז, אימפולסיביות, והיפראקטיביות.

בעלי ההפרעה לרוב מתקשים בקריאה  בעיבוד מידע רלוונטי מתוך טקסט כתוב ,נכשלים במשימות  ובד"כ בעלי ההפרעה הופכים לליצני הכיתה.  לרוב הם לא מסוגלים להגיע להישגים אקדמיים בהתאם לפוטנציאל שלהם

מחקרים רבים מראים כי ילדים עם ADHD נוטים לתפיסה עצמית שלילית, בשל רצף הכישלונות והאכזבות  שהם חווים במהלך חייהם. לילדים עם ADHD ישנם קשיים בהבנה חברתית והם נוטים להיות אגרסיביים מה שגורם לפידבקים שליליים מהסביבה.

הספרות מלמדת על כשלים רבים מהם בעלי הלקות והם כוללים בעיות חברתיות, בעיות התנהגויות ובעיות פסיכולוגיות. בעיות אלו מובילות להישגים לימודיים ירודים, לדיכאונות ולבידוד חברתי במקרים רבים. מכאן נובעת החשיבות הרבה בפיתוח מוטיבציה לימודית בקרב בעלי ההפרעה.

מבחינה תיאורטית, המכנה המשותף של מרבית התֵיאוריות העוסקות במוטיבציה הוא שהנעה נוגעת לתהליכים פנימיים באדם, שבאמצעותם הוא מגייס משאבים מעצמו ומן הסביבה וממיר אותם למאמץ במסגרת זו או אחרת.

מוטיבציית התלמיד מתחילה במשפחה כאשר עבור הילד עם ADHD, המשפחה היא אולי משאב חשוב עוד יותר. כלומר ההורה של הילד מהווה אחד המשאבים המסייעים לילד לפתח מיומנויות אקדמיות.

אפקט פיגמליון מתייחס לתהליך בין-אישי שבו משפיע אדם על הכפוף לו באמצעות מערכת ציפיות ממנו: "אם מצבים מוגדרים כממשיים ע"י בני אדם, הרי הם ממשיים בתוצאותיהם.