עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת המכשירים הפיננסיים על רווחת הציבור.
שוק ההון הישראלי אופיין שנים רבות במעורבות עמוקה של הממשלה, אשר בא לידי ביטוי בתיווך פיננסי ישיר ועקיף צורכי הפיתוח בשנותיה הראשונות של המדינה, שבהן גדלה האוכלוסייה בשיעורים גבוהים הובילו למעורבות גבוה זו של הממשלה בשוק ההון. באותן שנים היה שוק ההון קטן ובלתי מפותח, ובמשק שררה אי ודאות רבה. הממשלה ריכזה בידיה סכומים גדולים והקצתה אותם ליעדים מועדפים על פי מדיניותה. המונופול הבנקאי-בהיעדרם (כמעט) של ברוקרים ובתי השקעה פרטיים גדולים ניצלו הבנקים את מעמדם בתחום התיווך הפיננסי ושמרו על מרווחים גבוהים שבמקרים רבים לא עמדו ביחס נכון לסיכון (הנמוך עד אפסי) שלקחו על עצמם בפעילות שהייתה במהותה הקצאה עבור הממשלה ולא ניהול סיכונים. ב-15 השנים האחרונות עבר שוק ההון הישראלי שינוי מהותי באופן השפעת הממשלה עליו. לנוכח התפתחויות אלה הצטמצם משקלם של הבנקים המקומיים במימון הפעילות המשקית, והתחרות בסקטור הפיננסי-על לקוחות מסחריים ולקוחות פרטיים גדולים–גדלה עם זאת, הבנקים נותרו דומיננטיים בתיווך הפיננסי
ההחלטה להעביר את הקרנות והקופות מידי הבנקים נועדה (כלשון החוק) "לתקן חוקים שונים, במטרה להביא לביסוס מבנה תחרותי בשוק ההון בישראל, לשיפור יעילותו ודרכי פעולתו ולהגברת רווחת הציבור, וזאת בעיקר באמצעות צמצום הריכוזיות ומזעור ניגודי העניינים אצל הגופים הפועלים בו, והרחבת הפיקוח והבקרה על גופים אלה ועל השולטים והמחזיקים בהם".
העבודה הנוכחית תבחן את השפעת המכשירים הפיננסיים על רווחת הציבור.
מבוא
פרק 1 המכשירים הפיננסיים מה הם (יתרונות וחסרונות).
פרק 2 קורלציה בין שוק ההון בארץ ובעולם
פרק 3 הקשר בין שוק ההון לקופות גמל
פרק 4 החזקות הציבור בקופות הגמל וקרנות נאמנות
פרק 5 סיכום
ביבליוגרפיה