עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת המחשבים על פעילות הגומלין בכיתה. מכאן ששאלת המחקר תנסה לעמוד על השפעת המחשבים על פעילות הגומלין בכיתה, תוך התייחסות להיבטים חברתיים ולימודיים.

בית הספר כמו כל מסגרת פתוחה, נאלץ לעבור שינויים כדי להתאים עצמו לסביבה דינמית משתנה. השינויים יכולים להתבטא בתהליך ארגוני יזום או בהפעלת יוזמות חינוכיות בבית הספר. עבודה זו תתמקד בקשר בין חדשנות ותמיכת הנהלה על אגרסיה במקום העבודה. על פי המודל הפצת חדשנות של Rogers בעידן של מציאות דינמית ומתחדשת נדרשים הארגונים, להתעדכן באופן תמידי, כלומר,להיות בתהליך מתמיד של למידה ורכישה של ידע חדש וכישורים חדשים ובמקביל על העובדים לסגל גמישות מחשבתית והתנהגותית. הליכי שינוי וחדשנות מאפיינים את המערך החינוכי וכי עצם קבלת השינוי והטמעתו במערכת תלוי במידה רבה בעמדת המורים.
קיימים מספר מודלים תאורטיים המתארים את הפצתה ואימוצה של חדשנות ושילובה בהוראה וכולם מדגישים את ההדרגתיות והמורכבות של תהליך האימוץ. המודל של Rogers מציין חמישה שלבים מנקודת ראותו של היחיד: (א) מוּדעוּת לחידוש; (ב) התעניינות וחיפוש מידע; (ג) הערכת האפשרות ליישום החידוש; (ד) ניסוי של מרכיב אחד או כמה מרכיבים של החידוש; (ה) אימוץ החידוש או דחייתו. לפי תאוריית הפצת החידושים חמישה גורמים אישיים, חברתיים וטכנולוגיים משפיעים על אימוץ או דחייה של טכנולוגיות או רעיונות חדשניים על ידי הפרט או הקבוצה: (א) מאפייני החידוש; (ב) קבלת החלטה; (ג) ערוצי תקשורת; (ד) מערכת חברתית; (ה) סוכני שינוי. תאוריית רוגרס מציינת חמש קבוצות של מאמְצי חידושים לפי משך הזמן מן החידוש ועד לאימוצו: (א) מחדשים; (ב) מאמְצים מקדימים; (ג) הרוב המקדים ; (ד) הרוב המאחר; (ה) המפגרים באימוץ. רוגרס טוען כי נורמות וערכים תרבותיים משפיעים על אימוץ החידוש יותר מאשר מאפיינים אישיים כגון גיל והשכלה וכי בעלי מעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר נוטים לאמץ את החידוש מוקדם יותר. המודל של Sherry מרחיב את המודל של רוגרס ומפרט את התהליך המערכתי בו מתפתחת חדשנות בהוראה ואת יחסי הגומלין בין גורמים המשפיעים על שילוב החדשנות (טכנולוגיה, אישיות, ארגון ופדגוגיה). שרי ועמיתיה פיתחו מודל בן חמישה שלבים של תהליך שילוב חדשנות שבו עובר המורה משלב הטירון לשלב המנהיג של חדשנות טכנולוגית: (א) המורה לומד מיומנויות חדשות ורוכש יכולות לפיתוח אסטרטגיות הוראה המשלבות טכנולוגיות מידע; (ב) המורה מאמץ חדשנות ומתחיל ללמדה בשילוב הטכנולוגיה ותוך שיתוף עמיתיו בלקחים ומסקנות; (ג) המורה כלומד שותף המתמקד ביצירת קשרי-גומלין בין תכנית הלימודים לתכנון הקשרים בסביבה מתוקשבת. הלמידה כוללת דיון משותף עם עמיתים לגבי דרכים ליישום אמות מידה, דרכים להערכה וחשיפה למידע לא פורמלי; (ד) המורה מאשר או דוחה את החדשנות. בשלב זה המורה מפתח מודעות לתוצרי ביניים של שילוב טכנולוגיה בהוראה ולתרומתם ללמידה של התלמידים לעומת למידה מסורתית. המורה בוחן אם השימוש בטכנולוגיית מידע תורם לתחושת הסיפוק העצמי מן ההוראה שלו, אם זה תואם לחזונו ביחס ללמידה ותורם ללמידה של תלמידיו ואם השקעת המאמץ בפיתוח מיומנויות חדשות משתלמת למורה. (ה) המורה כמנהיג. בשלב זה המורה כבר מנוסה ומרחיב את תפקידו לכיוון מחקר הבוחן עשייה, איסוף מידע, שיתוף עמיתים, הכשרה של מורים טירונים, הוראה בסדנאות וייעוץ.
שילוב טכנולוגיה ומחשבים בהוראה, מצוי בבתי ספר רבים ובהתאם למודלים להטמעת חדשנות טכנולוגית בבית הספר, התמודדות יעילה עם הכנסת המחשבים היא מערכתית.
העבודה הנוכחית תעסוק השפעת המחשבים על פעילות הגומלין בכיתה. מכאן ששאלת המחקר תנסה לעמוד על השפעת המחשבים על פעילות הגומלין בכיתה, תוך התייחסות להיבטים חברתיים ולימודיים.

מבנה העבודה יכלול חמישה פרקים:

פרק ראשון יעסוק בפעילות גומלין בכיתה, הדרכים להשגתה, תפקיד המורה במבגרת פעילות הגומלין ביתה והשפעתה של פעילות הגומלין על ההישגים הלימודיים.
הפרק השני יעסוק בהכנסת מחשבים למערכת החינוך , הדרכים להכנסת טכנולוגיה ומחשבים, השפעת הכנסת המחשבים על ההישגים הלימודיים ומקומו של המורה בהכנסת מחשבים באופן יעיל למערך החינוכי.
הפרק השלישי, יעסוק בהשפעת המחשבים על פעילות הגומלין בכיתה ותרומתם החברתית והלימודית.
הפרק הרביעי יכלול מחקר אמפירי, כמותי ואיכותי.
הפרק החמישי יחתום ויסכם את העבודה.

חשיבותה של העבודה הנוכחית נעוצה בעובדה כי כיום, בכל כיתה ובית ספר מערכת מחשבים ויש לתת את הדעת להפעלה נכונה, הוראה טכנולוגית יעילה וכן לפרודוקטיביות בהכנסת מחשוב למערכת החינוך. כמו כן, בהיות המחשב ורשת האינטרנט גורם המוביל לעתים לניכור, מעניין לבחון את השפעתם על האינטראקציה ומערכת יחסי הגומלין בין התלמידים בינם ובין עצמם ובין התלמידים למורה. ככלל, פעילות הגומלין בכיתה והכנסת משבים למערכת החינוך, הן סוגיות חשובת ורלוונטיות נכון להיום ולשינויים המתחוללים במערת החינוך ולכן חשוב לבחון את ההשלכות ואת התרומה שלהן על היבטים לימודיים וחברתיים.