תופעת העזיבה בארגונים הנה בעיה מוכרת וחמורה המאיימת על הארגון ועל רווחת החברה .כמו כן, מתח ולחץ במסגרת העבודה מהווים בעיה ארגונית וקושי רב בקרב מנהלים ועובדים כאחד.

מטרת העבודה הייתה לבחון האם יש קשר בין הלחץ והשחיקה על כוונות עזיבה בקרב העובדים?

חוקרים מצאו כי השחיקה מהווה מחיר כבד לעובד ולארגון עצמו, שכן שחיקה משפיעה על הגישה של העובד כלפי הארגון ולרוב מובילה להתנהגויות לא רצויות, כמו ירידה במעורבות בעבודה, תפוקה נמוכה, והגברת כוונות עזיבה.

מחקרים נוספים גם מצביעים על קשר חיובי שקיים בין שחיקה לכוונות עזיבה. כלומר, ככל שהעובד חש שחיקה רבה יותר בעבודה, תהיינה לו יותר כוונות עזיבה והוא יטה לחפש עבודה בארגונים. ע"פ המחקרים ניתן לראות כי תוצאות השחיקה עלולות להוביל לכוונות עזיבה ופרישה ממקום עבודה והפחתה בביצועי העבודה ואיכויותיה. כמו כן, עשויים להיגרם קונפליקטים הן במקום העבודה והן בביתם של העובדים.

ניתן לראות כי קיים קשר ממשי בין לחץ בעבודה לבין כוונות עזיבה. כלומר ככל שהעובד ירגיש כי העבודה מלחיצה אותו, נטייתו לעזוב את הארגון תגדל. המשמעות היא שמשתנה הלחץ הנו משתנה בעל חשיבות רבה אשר מוביל במקרים רבים לעזיבת העובד.

סקירת ספרות זו עוסקת בסוגיה זו, כאשר כוונות העזיבה הינה המשתנה התלוי והלחץ והשחיקה הינם המשתנים הבלתי תלויים. תחילה מוצג המשתנה כוונות עזיבה, מוגדרות ומצוינות התיאוריות הגורמים לעזיבה. לאחר מכן מוצגים המשתנים: לחץ ושחיקה. בחלק האחרון של סקירה זו, נבחן הקשר בין המשתנים הללו, כלומר הצגת הקשר בין לחץ, שחיקה וכוונות עזיבה והשלכות קשרים אלו על הארגון.