הספרות מעידה על חשיבותם של גורמים פסיכולוגיים-רגשיים בהתפתחות דימוי גוף ובכלל זה אינטימיות רומנטית וחרדה כללית נקשרים לדימוי גוף. עבור שני המינים , תפקוד לקוי של דימוי גוף גדול יותר נקשר להתקשרות פחות בטוחה כללית, ויותר להיקשרות חרדה.
סקירת ספרות זו בוחנת את השפעת היקשרות ותנועה על דימוי גוף בקרב מתבגרות.
סגנונות ההתקשרות כוללים סגנון בטוח, סגנון נמנע וסגנון חרד. הסגנון הראשון, הוא הסגנון הבטוח. בעלי סגנון זה, חשים בנוח במערכות יחסים אינטימיות ובמערכות עם תלות הדדית, ולא חוששים באופן תמידי מנטישה או מהתקרבות של האחר.
הספרות מעידה על חשיבותם של גורמים פסיכולוגיים-רגשיים בהתפתחות דימוי גוף ובכלל זה אינטימיות רומנטית וחרדה כללית נקשרים לדימוי גוף. עבור שני המינים , תפקוד לקוי של דימוי גוף גדול יותר נקשר להתקשרות פחות בטוחה כללית, ויותר להיקשרות חרדה.
דימוי הגוף הוא מושג שכיח בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. התייחסות לגוף מופיעה כבר אצל פרויד ואדלר. אמנם פרויד אינו משתמש ישירות במושג דימוי גוף, אך לפי תפיסתו משמש הגוף מקור ותשתית לבניית האגו. ה"אני" של האדם הוא בראש ובראשונה "אני" של הגוף ומתפתח בזיקה אליו. על פי פרויד ההתפתחות מתרחשת לאורך שלבים כשכל שלב מאופיין על ידי התפתחות הקשורה לאזור ארוגני.
ישנם שינויים גופניים המעבירים את הנער/ה ממצב של חוסר בשלות למצב חדש של בשלות גופנית מינית.
השינוי הגופני הבולט ביותר הוא, מה שמכונה "התפרצות הגדילה", הכוונה לצמיחה מהירה לגובה המתרחשת בקרב הבנות בסביבות גיל 12 ובקרב הבנים כשנתיים לאחר מכן.
הריקוד כולל תנועה, הבנת גורמי תנועה, מיומנויות תנועה בסיסיות, מקצבי ריקוד, סגנונות, והיבטים התקשורתיים של ריקוד. ידע מעשי בסיסי של מרכיבי תנועה כולל מודעות לגוף, מרחב, מערכות יחסים ועוד.
ריקוד לעתים נקשר להתנהגויות בעייתיות ותכונות, כולל דימוי שלילי גוף ואכן ישנן ראיות לדימוי גוף שלילי בקרב רקדנים בשפע, שכן על רקדנים לשמור על משקל מסוים ועלולים לראות במשקל שלהם פגם מהותי, כמו גם ביקורת עצמית על הגובה של הרקדנית, מבנה הכתפיים, החזה וכדומה.
תיאורית ההתקשרות
הקשר בין היקשרות לבין דימוי גוף
דימוי גוף
דימוי גוף בקרב מתבגרות
יחסי הורים מתבגרים
תנועה וריקוד
הקשר בין ריקוד לבין דימוי גוף.
ביבליוגרפיה