המשבר העולמי הוא משבר הקורונה-  COVID-19 והשפעותיו הכלכליות והחברתיות שיבשו כמעט את כל היבטי החיים עבור כל הקבוצות בחברה. אנשים בגילאים שונים, לעומת זאת, חווים את השפעותיה בדרכים שונות. עבור צעירים ובמיוחד עבור נוער פגיע, משבר COVID-19 מהווה סיכונים ניכרים בתחומי החינוך, התעסוקה, בריאות הנפש וההכנסה הפנויה.

המחקר הנוכחי  מטרתו לבחון את השפעת החינוך בלתי פורמלי (חוגים)  על בני נוער בסיכון במשבר הקורונה.

כדי לערב צעירים בבניית חוסן חברתי, על מערכת החינוך לפעול למען אמצעי הפחתה והתאוששות על פני קבוצות גיל שונות, על ידי יישום מנגנוני חינוך יעילים.

הספרות מדווחת כי נוער בסיכון דורש התייחסות ותמיכה נוספים מכיוון שלמידה מרחוק מציבה אתגרים מיוחדים עבורם ובני משפחותיהם. בני נוער פגיעים ושוליים נמצאים בסיכון מיוחד ל- COVID-19 והשפעותיו.

הבדיקה תיערך בהתאם לפרדיגמה האיכותנית.  באמצעות ראיון בקרב 6 הורים ננסה להבין כיצד ילדיהם המתבגרים מתמודדים עם המשבר, מה מסייע להם, כיצד החינוך הבלתי פורמאלי, החוגים מסייעים לבני הנוער  לצורך תפקוד תקין.

"נוער בסיכון" הוא מונח כללי למגוון נסיבות המציבות צעירים בפגיעות רבה יותר להתנהגויות בעייתיות, כגון שימוש בסמים, כישלונות בבית הספר ועבריינות נעורים, והפרעות נפשיות, כגון דיכאון וחרדה. כאשר חוקרים בני נוער בסיכון, החוקרים מתמקדים בדרך כלל בגורמי הסיכון התורמים לתוצאות הבעייתיות – ובגורמי ההגנה המשמשים לחיץ כנגד.