עמק החולה וסביבתו נחשב לאחד האזורים המשגשגים בארץ. הנוף, שמורות הטבע, שפע המים החי והעופות הופכים אותו לאזור אטרקטיבי ("ארץ פלגי מים"),ההומה מטיילים ברוב ימות  השנה.

עבודה זו עורכת השוואה בין שמורת החולה ואגמון החולה בהקשר של עגורים ותיירות.

באגמון החולה, לאחר ההצפה לצורך שמירת הקרקע, הופיעו העגורים ועופות מים חורפות ויציבות. בארץ החלה להתפתח תיירות אקולוגית, מדובר בפיתוח תיירות מתוך עקרונות של שמירה  על הסביבה ויצירת חוויה של מפגש עם הטבע באופן שמתפתח הבנה, הערכה ושימור של סביבה ותרבות.

עלתה השאלה מדוע העגורים נמצאים באגמון יותר מאשר בשמורה החולה, מהם התנאים שמשפיעים על מצב זה ,כמו כן כיצד זה משפיע על התיירות באזור.

הפרק הראשון סוקר את עמק החולה על היבטיו השונים, ומתייחס ליבוש החולה, הקמת השמורה ופיתוח אגמון החולה.

הפרק השני עורך סקירה השוואתית –העגורים  כאטרקציה תיירותית -שמורת החולה לעומת אגמון החולה, והפרק השלישי בוחן את השפעת המרחב הפיזי על העגורים  כאטרקציה תיירותית.

פרק הסיכום דן ומתייחס למסקנות העבודה.