ללידתו של ילד עם לקות למידה, או בעל צרכים מיוחדים אחרים לעתים קרובות השפעה עמוקה על המשפחה. השפעה זו מחייבת את ההורים לאמץ את התפקיד של ה"מטפל".

העבודה הנוכחית מטרתה לבחון את מחברת קשר כאמצעי לקידום מעורבות הורים בחינוך המיוחד וכן לבחון כיצד ניתן לנצל את הפוטנציאל הטמון בה.

המשימה ההורית הנה אחת המשימות המורכבות ביותר, הכוללת אספקטים רבים כגון נשיאת אחריות, טיפול נצחי ובלתי הפיך, ביטול החירות האישית ועוד. ההורה ניצב מול משימה בה עליו לתפקד כהורה הכולל כאמור לעיל: אחריות, דאגה, הזנה, טיפול, משחק, חינוך והצבת גבולות.

מחקרים הדנים בהתפתחות ילדים מדגישים את התרומה של הפגיעות וגורמי ההגנה על הפרט: המשפחה והקהילה. אימהות לילדים עם לקות למידה ולקויות בכלל, חוות קושי עצום בהתמודדות עם גידול הילד, אימהות אלו חוות אתגרים נרחבים של טיפול בילד כמו בעיות בריאותיות, הרגשה של מוגבלות ורמות גבוהות של לחץ הורי, או דיכאון, יותר מאשר הורים לילדים ללא לקות, קושי להתמודד עם שגרה יומית של הילד ליצור אפשרויות לחברויות עבור הילד, קושי בפעילות יומית , קושי לקדם חינוך ולספק תמיכה.

לפי הגישה ההתנהגותית-סביבתית המתמקדת ביחסי הגומלין שבין הפרט לסביבה, חיזוקים בלתי מספקים או בלתי הולמים מן הסביבה (המשפחה, קבוצת בני הגיל, מקום העבודה וכדומה) בדידות, היעדר תמיכה מצד הסביבה או תמיכה חברתית נמוכה, חסך בתשומת לב, אהבה או בהתעניינות מצד החברה כל אלה עלולים להביא לידי הפנמת תגובות שליליות, הערכה עצמית נמוכה ודיכאון. קשיים מעין אלה עלולים להוביל לנסיגה ולוויתור על כל קשר. אינטראקציה חברתית שלילית עלולה לגרום לתחושת כישלון, חרדה ועצבות ולהביא לידי התפתחות דיכאון.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את השפעת הולדתו של ילד עם צרכים מיוחדים על הקשרים המשפחתיים וההורות בכלל ועל המערכת הזוגית בפרט.

סקירת ספרות רלוונטית העלתה בין היתר כי יכולת ההתמודדות של ההורים חשובה ביותר על רווחתם הנפשית של ההורים עצמם ושל ילדיהם ועל אף העובדה ששוררת בין ההורים לילדיהם אהבה עזה, יכולת ההתמודדות עם המחלה הנה חשובה לרווחתם האישית של כלל בני הבית.