יש הסוברים כי גורלם של האיגודים המקצועיים בעידן הגלובליזציה, השתנה וכיום אין הם מקיימים את ייעודם המסורתי . מנגד, יש הטוענים כי האיגודים המקצועיים, ימשיכו להיות ארגונים משמעותיים לצורך הגנה על העובדים מפני ההשלכות של הגלובליזציה הניאו ליברלית.

העבודה הנוכחית בוחנת את השפעת הגלובליזציה על מצב האיגודים המקצועיים.

הגלובליזציה מתאפיינת בסדר כלל עולמי חדש של ריבונות, עוצמה, וחופש פעולה. תהליכי הגלובליזציה מחוללים חלוקה מחדש של זכויות יתר וקיפוח, עושר ועוני , עוצמה וחולשה, חופש ומגבלות . יש הסוברים כי האיגודים המקצועיים בעולם עוברים טרנפורמציה חיונית, המתאימה אותם לתנאים החדשים של שווקי העבודה המודרניים והתהליכים החברתיים המלווים אותם. ולראייה בישראל, החל משנת 1994, חלו שינויים מפליגים במעמדה ובמיצובה של ההסתדרות הכללית, כארגון הגג של האיגודים המקצועיים בישראל .

עבודה זו עניינה בהשפעת הגלובליזציה על מצב האיגודים המקצועיים בישראל .

העבודה הנוכחית עומדת על השפעת הגלובליזציה על האיגודים המקצועיים בישראל, תוך דיון בהתפתחות האיגודים בישראל, ובכלל זה ארגון העובדים הגדול במדינה, הוא ההסתדרות.

קיים דיון בחקיקה ופסיקה ביחס לאיגודים המקצועית וזכות ההתאגדות, קיימת בחינה האם זכות ההתאגדות מוגנת על ידי בית המשפט, כיצד כיום באה לידי ביטוי העבודה המאורגנת וכיצד האיגוד המקצועי, כיום בעידן הגלובאלי מאפשר לעובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם?

ממצאי העבודה העלו כי ארגוני עובדים הם המנגנון היעיל והמשמעותי ביותר להבטחת זכויות עובדים וכחלק ממאבקים חברתיים המתחוללים בישראל, עובדים רבים מבקשים להתאגד על-מנת לדרוש חזרה זכויות שנשללו מהם. עם זאת, על פניו ניכר כי בישראל קיימים מכשולים שונים העומדים בפני יצירת ועדי עובדים במקומות העבודה.

כמו כן, הפרת זכות ההתאגדות היא תופעה נמשכת כחלק משינויים בשוק העבודה המודרני ובהם תהליכי מיקור חוץ, הפגיעה הכלכלית במעמדו של העובד, היחלשותם של ארגוני העובדים, יצירת שכבה גדולה של עובדים בשכר נמוך והפרות בוטות של זכויות עובדים.

מכאן שהעידן הגלובאלי אשר מציג מחד התייעלות ורווחיות כלכלית, מציג גם מאידך פגיעה בזכות ההתאגדות של העובדים, בהחלשתם ובהחלשתו של האיגוד המקצועי.