התקופה הנוכחית מתאפיינת באקטיביזם השיפוטי כפועל יוצא של התחזקות של בג"ץ בג"ץ כיום דן בנושאים רבים, וביניהם נושאי דת, בטחון, לאום וכדומה. המגמה הראשונה אשר באה לדי ביטוי בהתחזקותו של בג"ץ היתה החלת שני חוקי היסוד : חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק

העבודה תבחן את ההחלטה האקטיביסטית של בג"ץ בעניי נוהל שכן והעמדות שליוו החלטה זו. בדרך זו נבחן  כיצד ההחלטה האקטיביסטית השפיעה על אמון הציבור.

מעמדו של בג"ץ עם השנים התחזק בקרב החברה הישראלית, כאשר ההכרה היא כי מדובר במוסד אשר לו ניתן כמעט לערער על החלטותיו. המוסד השיפוטי קיבל מעמד רם ונישא אל מעבר מוסדות אחרים

על פי עקרון הפרדת הרשויות, תפקידה של מערכת המשפט לשפוט  בהתאם לחקיקה של הכנסת  ואילו הרשות המבצעת, תפקידה הוא להוציא לפועל  את החלטות בית המשפט.  החלטת בג"ץ אשר ביטלה את נוהל שכן מציגה את התערבות בית המשפט העליון בסוגיה פוליטית-צבאית, החלטה שנקבעה על ידי הממשל המתווה את המדיניות בטחונית-צבאית במדינה על פי עקרון הפרדת הרשויות.  עם זאת, מדובר לדעת רבים בהחלטה המגנה על זכויות אדם  אשר להם הזכות לכבוד וחיים במדינה.  כלומר מעורבות בג"ץ הנה מעורבות ערכית הדואגת לציבור ולאזרחים בישראל.

המטרה האקדמית הנה בהצגת מידע מחקרי אודות אקטיביזם שיפוטי, מקומו בישראל,  עמדות המצדדות והשוללות לאור העובדה כי במדינת ישראל מציאות ביטחונית רגישה.

מבחינה יישומית על המוסדות,  הרשות השופטת, מחוקקת ומבצעת, בישראל להכיר בהשפעת האקטיביות השיפוטית על הציבור בישראל, על מנת לדעת כיצד לפעול, כיצד להתנהל מול בג"ץ, כיצד לשמור על מעמדו ומצד שני להגביל אותו וכדומה.