עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת האסלאם על כינון עצמאות במרוקו.

העבודה הנוכחית עוסקת במרוקו.
ראשית הישוב במרוקו הוא במאה השביעית לפני הספירה. במהלך המאה השביעית אחרי הספירה, הגיעו ערבים מוסלמים מחצי האי ערב ומהמזרח תיכון ופלשו לצפון אפריקה. בעקבות הפלישה הערבית התרבות הצפון אפריקאית השתנתה באופן משמעותי וכן השפיע עמוקות על השבטים הברברים. יחסם של הערבים לברברים מתנשא ומזלזל ואילו הברברים ראו את הערבים כשליטים אכזרים. הלאומיות הערבית למעשה דיכאו תרבויות ושפות של עמים לא ערביים כדוגמת הברבריים. במאה השמינית פתחו הערבים בכיבוש מרוקו, אך נתקלו בהתנגדות עיקשת מצד הברברים. הפולשים הערביים, הקימו ערים ולאט לאט טשטשו את ההבדלים בינם לבין הברברים. עם זאת, הברברים עדיין שומרים על מסורות ייחודיות כגון קעקוע גופם (כתפיים לשם הגנה פנים, ידיים, רגליים ואף בתחום הערווה לשם הפוריות), מבנים, ביגוד, קרות, עיצוב פנים הבית, אמונות תפלות, נשים מעטרות את מצחם בצלבים ועושות שימוש באבקות כדוגמת החינה ועוד. השאלה באיזו מידה התבוללו הברברים בתרבות הערבית משתנה מארץ לארץ, כאשר במרוקו חצי מהאוכלוסייה הנה ברברית ומזוהה עם התרבות הברברית. נאמנותם של הברברים נתונה למשפחה או לשבט ומספר מסוים של מנהגים ברברים ממשיכים לשרוד באזורים הכפריים ובדרום מזרח הארץ. מרוקו נכבשה ע"י צרפת ב-1912, כאשר ב-30 במארס 1912 קיבל עליו הסולטאן עבד אלחאפטי את החסות הצרפתית, על החוזה פאס–אירוע שציין את המעבר לשלטון קולוניאלי. סדרי השלטון החדשים כללו מינוי נציב עליון צרפתי שהיה המושל בפועל, משרדים ממשלתיים חדשים ובראשן פקידים צרפתים. הסולטאן אומנם לא היה דומיננטי כבעבר אך הוא לא סולק ממשרתו, לא בוטל מנגנון השלטון הישן והשלטון הצרפתי הוגדר כמשטר חסות.
השלטון הקולוניאלי התבסס בעיקרו על הפרדה בין השליט החדש-הצרפתים להם ניתנו זכויות רבות יותר לבין התושבים המקומיים. עם כיבוש מרוקו על ידי צרפת, הצרפתים נתקלו במהלך המאה, באוכלוסיות מקומיות, מערכות שיפוט אשר הושתתו על פי החוק האסלאמי. על מנת לנהל את ילידי מושבות החסות הצרפתי, הוחלט להתקין חוקים ונהלים חדשים וליצור מוסדות חדשים על מנת לנהל ולפקח.
העבודה הנוכחית תבחן כיצד האסלאם במרוקו הוביל לעצמאותה של מרוקו ולשחרורה מעול השלטון הצרפתי?