עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת גל הפיטורין בצה"ל על הביטחון התעסוקתי של אוכלוסיית המשרתים.

מחקר זה בחן את הקשר בין תודעת הפיטורין בצה"ל לבין ביטחונם התעסוקתי של המשרתים?

ארגון צבאי הנו חריג מסוגו בהיותו מלכ"ר ובעל ייעוד ייחודי במדינתנו. גם בארגון זה חשוב לבחון את ההלימה בין אסטרטגיית החיל כפי שמבוטאת על ידי מפקד החיל לבין יישומה הלכה למעשה בהובלתו של ראש מספן כוח אדם. כקצינות בחיל אנו רואות חשיבות רבה בבחינת הנושא בעין ביקורתית בארגון בו אנו משרתות וייתכן אף כי התובנות שיעלו מתוך עבודה זו ישרתו את החיל ויובילו לשיפור תהליכים ובכך להלימה מרבית בין אסטרטגיית הארגון ליישומה בפועל תוך מתן דגש למשאב האנושי.

המדגם כלל 62 נחקרים, 28 נשים לעומת 34 גברים, גיל הנחקרים הממוצע עמד על 37 שנים, אחוז גבוה מביניהם רווקים, הוותק הממוצע עמד על 8.43, מרבית הנחקרים בעלי דרגת רס"ן וכן מרביתם בעלי השכלה תיכונית ומעלה.
כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אשר הועבר לנחקרים.

במסגרת המחקר נבדקו ההשערות הבאות: ימצא קשר בין המשתנים מודעות לפיטורין פיטורין וביטחון תעסוקתי; ככל שהמודעות לגל הפיטורין שהיה בשנים 2004-2006 גבוהה יותר כך הביטחון התעסוקתי נמוך יותר; יימצא קשר בין אי שביעות הרצון ממקום העבודה לכוונות העזיבה של הנחקרים; יימצאו הבדלים בין גברים לנשים בבחינת הביטחון התעסוקתי, נשים יטו לדווח על בטחון תעסוקתי גבוה יותר מגברים; יימצא הבדל בתחושות הביטחון התעסוקתי בקרב קבוצות הגיל השונות (גילאי טרום ביניים וגילאי הביניים); קיימת תחושה של חוסר ביטחון תעסוקתי (חשש מפיטורים) בקרב טרום גילאי, אולם בקרב גילאי הביניים תחושה זו חזקה יותר ולבסוף, ימצאו הבדלים בין מהנדסים ללא מהנדסים בבחינת הביטחון התעסוקתי.