בתי–דין לעבודה הם מוסד משפטי מקובל ביותר בעולם , כאשר מאז הקמתו בישראל בשנת ־ 1969 כערכאה שיפוטית נפרדת, פעל לפיתוחה של תשתית של עקרונות בדיני העבודה, תוך מתן דגש הן לזכויותיו ולכבודו של העובד היחיד והן לאוטונומיה של המשא־ ומתן הקיבוצי. בית הדין הארצי ייסד את שלטון החוק ביחםי־העבודה הקיבוציים, מתוך כיבוד הסכמים, חיזוק אוטונומיית המשא־ ומתן הקיבוצי וריסון השימוש בכוח.

העבודה הנוכחית, עניינה בהשפעת בית הדין לעבודה על העבודה המאורגנת בישראל. כלומר, השאלה הנשאלת האם בית הדין לעבודה מחזק או לחלופין מחליש את העבודה המאורגנת בישראל?

במהלך השנים חל שינוי במעמדו והשפעתו כאשר התחוללו שלוש תופעות משמעותיות: התופעה הראשונה, שהשפיעה על מעמדו ותפקידו של בתי הדין לעבודה, היא תופעת המשפטיזציה של מערכת יחסי העבודה, התופעה השנייה מתבטאת בשתיקת המערכת הפוליטית במישור משפט העבודה והתופעה השלישית, שתרמה רבות למעמדו ותפקידו של בית הדין לעבודה במערכת המשפט הישראלית, היא תופעת האקטיביזם השיפוטי, הבאה לידי ביטוי בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי כתחליף לחקיקה במישור משפט העבודה.

העבודה הנוכחית, עניינה השפעת בית הדין לעבודה על העבודה המאורגנת בישראל.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות משפטית אודות בית הדין לעבודה, ייחודו, יתרונותיו, ניתוחו המקרה התקדימי של פלאפון, סקירת בתי דיון לעבודה בעולם ומסקנות ועדת זמיר.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי העידן הגלובאלי אשר מציג מחד התייעלות ורווחיות כלכלית, מציג גם מאידך פגיעה בזכות ההתאגדות של העובדים, בהחלשתם ובהחלשתו של האיגוד המקצועי. מחד תהליך פירוק העבודה המאורגנת החל בשנות ה- 80 והגיע לשיאו בממשלות בעשור האחרון והוריד את שיעור העובדים המאוגדים בצורה ניכרת….מאידך ארגוני עובדים הם המנגנון היעיל והמשמעותי ביותר להבטחת זכויות עובדים וכחלק ממאבקים חברתיים המתחוללים בישראל, עובדים רבים מבקשים להתאגד על-מנת לדרוש חזרה זכויות שנשללו מהם. על פניו ניכר כי בישראל קיימים מכשולים שונים העומדים בפני יצירת ועדי עובדים במקומות העבודה.