הכמיהה לארץ ישראל לוותה את העם היהודי מאז שגלה מהארץ, והתבטאה בכתביו השונים – בתפילה, בשירה ובספרות. עד לראשית שנות קום המדינה מומשה כמיהה זו בידי זרמים מסוימים בלבד, וכל עליה הביאה עימה אוכלוסיה מארץ מוצא שונה

העבודה הנוכחית עניינה בבחינת השפעת ארץ המוצא של העולים הגרים במרכזי קליטה על איכות חייהם, לפי מודל איכות החיים הסיסטמי

הגירה המונית היא אחד מן התהליכים המרכזיים המתרחשים בעת החדשה המאוחרת והיא משפיעה על דמותה של כל חברה מערבית בימינו. גלי הגירה רבים ומגוונים עיצבו את המבנה הרב-תרבותי של החברה העכשווית בארצות שונות, ביניהן ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה וגם ישראל.

כיום, מדיניות הקליטה במרכזי קליטה, נועדה לעודד השתתפות פעילה יותר של החברה הישראלית בקליטה, שילובם המהיר של העולים בקהילה, תוך ליווי והדרכה ואספקת מגורים לתקופה הראשונית בארץ, כמו כן האצת הכניסה של העולים לתפקוד בתחומי החיים השונים.

מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת ארץ המוצא של העולים הגרים במרכזי קליטה על איכות חייהם, לפי מודל איכות החיים הסיסטמי.

לצורך בחינת הסוגיה הופץ שאלון בקרב 110 נדגמים : 60 גברים ו-50 נשים, עולים יוצאי אתיופיה, ארגנטינה ובריה"מ לשעבר. לאור ממצאי השאלונים, עיבוד וניתוח הנתונים נמצאו הבדלים בין שלוש קבוצות העולים בכול הנוגע לאיכות החיים על פי המודל הסיסטמי.

נמצא כי איכות חיים של העולים ככל תלויה ברמת השכלתם, מידת זיקתם האידיאולוגית, ביטחונם האישי, מספר יציאותיהם ממרכז הקליטה, יחס החברה הישראלית כלפיהם, מידת פעילותו החברתית, הכרתו את סביבתו הגיאוגראפית, יכולתו לקבל החלטות באופן חופשי ועצמאי ומידת הכרתו וקשריו עם ישראלים. כמו כן, עולי אתיופיה על אף האפליה והקיפוח נמצאו בעלי איכות חיים גבוהה ביותר לעומת עולי בריה"מ בתחום החברתי וכן משתווים באיכות חייהם לעולי ארגנטינה. עולי בריה"מ בעלי איכות חיים נמוכה בתכול התחומים (אישיותי, פיזי, חברתי ותרבותי) לעומת עולי בריה"מ ועולי ארגנטינה.