הקשר בין מידת השליטה של השותף הזר  נקבעת על ידי הכוונה האסטרטגית של החברה, כלומר, המוטיבציה שלה וכי נמצאו קורלציות חזקות אך לא עקביות בין שליטה וביצועים.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את השפעת אמון ושליטה על פתרון קונפליקטים וביצועי מיזם

אמון בין אנושי מזוהה כיסוד חשוב בהצלחה של התאחדות אסטרטגית  כאשר אמון הוא:  "נכונות להסכמה הנסמכת  על צד אחר/ שונה ונקיטת פעולה בנסיבות שעלולות לגרום לפגיעה או לחולשה לצד השני להסכם. הגדרה זו  נשענת על מימד הסיכון כתנאי מקדים  לאימון ולאמונה בתוצאות  וההשלכות  התנהגותיות של אמון.

מחקרים  מלמדים כי 30-70% מהמיזמים המשותפים הבינלאומיים (IJVs) בסופו של דבר נכשלים  וכי בעיות שליטה הם אחד הגורמים העיקריים לכישלון המיזם

הסכסוך בין השותפים למיזם נוצר בשל פערים נתפסים של השותפים, פערים קוגניטיביים רעיונות או דעות וכן מרכיבים רגשיים יותר, כגון מתח, תסכול, כעס ועוד. הסכסוך ניצת בעקבות חילוקי דעות על נושאים מהותיים וכן על עניינים פרוצדוראליים.

דמיון תרבותי, כוח יחסי וגיל המיזם קובע אסטרטגיות ורזולוציה בעת סכסוך במיזם. דמיון תרבותי מתייחס למידת הדמיון בתפיסה ובתבנית ההתנהגותית .

קיימת השפעה חיובית של שליטה של שותף דומיננטי על ביצועי מיזם משותף בסין. הרציונל הוא כי השותפים הסינים צפויים להיות מומחיות במידה פחותה לעומת השותף המערבי ולכן העניקו את השליטה לשותפים הזרים ואלו החילו מיומנויות ניהול מתקדמות בטכנולוגיה שלהם.

הקשר בין שליטה לביצועים שנוי במחלוקת מאחר וקשר זה לא נבחן באופן מספק בקרב שותפים מערביים לבין חברות במדינות מתפתחות. מה עוד שחברות בארצות מתפתחות תופסות את סוגיית השליטה וכן הביצועים באופן שונה מהשותפים בארצות מפותחות.