אירועי אוקטובר 2000, כללו הפגנות הסוערות, כאשר המפגינים ספגו כדורים חיים וכן כדורי גומי. התוצאה הייתה הרג של 13 אזרחים ישראלים.

העבודה הנוכחית בחנה כיצד השפיעו אירועי אוקטובר על מעמד הכלכלי והפוליטי של ערבי ארץ ישראל.

בעקבות אירוע זה פורסם דוח ועדת אור, אשר העלה כי היחסים בין יהודים לערבים הידרדרו במידה חמורה. הדבר בא לידי ביטוי בהצעות חוק בעלות אופי מדיר ומגביל, כמו העדפה של משרתים בצבא בקבלה לעבודה, קבלת מתיישבים ליישובים קטנים בפריפריה לאחר בדיקה על ידי ועדת קבלה, חיוב המבקשים להתאזרח בהצהרת נאמנות למדינה יהודית. ההחמרה ביחסים באה לידי ביטוי גם בהצהרות רבנים נגד השכרת דירות לערבים ובהפגנות של יהודים נגד ערבים. מנגד נרשמה הסתייגות הולכת וגוברת מצד הציבור הערבי.

הדוח מתעד את הפערים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית, את הזנחתה של האוכלוסייה הערבית את תחושת הקיפוח והזעם בקרב האוכלוסייה הערבית.

בעיית המחקר הנוכחי היא כי האינתיפאדה לא השיגה שום הישג פוליטי אלה גרמה לחלק מהישראלים לנטוש דרך השלום וגרמה לפלסטינים נזק מדיני ואבדות בנפש.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד השפיעו אירועי אוקטובר על מעמד הכלכלי והפוליטי של ערבי ארץ ישראל.

בדיקה זו נערכה באמצעות איסוף נתונים אודות מדדים כלכליים המורים על מצב המשק והאוכלוסייה הערבית בישראל ולאחר אירועי אוקטובר. הרציונל למחקר הנוכחי נבע ממחקרים המורים על קשר בין מצב בטחוני רעוע לבין מצב כלכלי במשק. כלומר, על פי מחקרים מצב מלחמתי, משבר או אירוע בטחוני טומן בחובו תמורות כלכליות.

ממצאי העבודה העלו כי למלחמות/אירועים היום השלכות שליליות על הכלכלה הישראלית ובכלל זה ערביי ישראל. נראה כי בהתאם לתיאוריה הכלכלית – אקסוגנית, הטוענת כי למלחמות השפעה על הכלכלה, לתוצאות המלחמה השפעה עמוקה על תוצאותיה מבחינה כלכלית.

מבחינה פוליטית אירועי אוקטובר הובילו לבלימתו של תהליך השלום ודחו את קץ הסכסוך הישראלי- פלסטיני, רבים היום סקפטיים ביחס לעם הפלסטיני ויכולתו לנהל משא ומתן אמין עם ישראל, רבים שהאמינו בעבר כיום שינו עמדתם ונעו ימינה בבחינת נטייתם הפוליטית. יוצא כי אירועי אוקטובר פגעו במעמדו הפוליטי והכלכלי של הערבי הישראלי.