ביצועים תנועיים שונים בחיי היום יום דורשים תאום בין אברי גוף שונים כגון תאום בין הידיים והרגלים בהליכה או בין העיניים לגפים במימוניות כדור שונות וכדומה. התפתחות תקינה מאפשרת לילד להגיע לעצמאות תפקודית במצב של יציבה טובה, תוך יכולת שליטה כנגד כוח הכובד בישיבה, בהליכה, בריצה וכדומה.

עבודה זו בוחנת את השפעת אימון פרופריוספטיבי על יכולת שיווי משקל אצל ילדים עם DCD.

המשמעות של אדם הנמצא בשיווי משקל הוא שקו הכובד נופל בתוך בסיס התמיכה. שני המושגים והמערכות הקשורות ליכולת האדם להיות בשיווי משקל : קינסתזיה: תחושת הגוף המתניע ותפיסת הגוף במנחו השונים, תפיסת התנועה ותפיסת המתח השרירי הגידי והפריקי. פרופריוס פשן – זהו מנגנון חישני ואוטומטי השולח מסרים באמצעות מערכת העצבים המרכזית השולחת אינפורמציה לשאר חלקי הגוף זו מתורגמת לתגובה המתאימה לגובה המתח בו היא אמורה להתרחש.

הנחת היסוד מחלקת את מערך שרירי השלד למערך שטחי ולמערך עמוק לוקלי. המערך הלוקלי הוא אחראי הדינאמי על היציבות הפנימית של השלד. שתי מערכות השרירים הלוקלית והגלובלית פועלות על פי תבניות עצביות שריריות נפרדות ועצמאיות.

כפי שצוין מערך שרירי שלד לקוי או מעוקב התפתחותית מסיבה כלשהי אינה חוזרת לתפקוד נורמאלי באופן אוטומטי,  כלומר,  יש צורך בהתערבות גורם חיצוני כדי ליצור גירוי ספציפי ומותאם למערכת. מהמידע המחקרי בשנים האחרונות.

חשיבותה של עבודה זו בהקניית מיומנויות, ערכים ודרכי התנהגות במסגרת החינוך הגופני כאשר לחינוך הגופני תרומה חשובה להתפתחות הכללית של הילד מבחינה מוטורית וכי התפתחות מוטורית משפיע על תחומים רבים אחרים הדרושים להתפתחותו התקינה של הילה הלוקה ב-DCD.

במחקר הנוכחי השתתפו 4 ילדים , לשניים מהם בוצעה תכנית אימון לשיפור שיווי המשקל  באמצעות 7 תרגילים :

• מסלול מכשולים הכולל משטחים בלתי יציבים
• הליכה על קורה באורך 10 מטרים
• עמידה על רגל אחת ומסירות עם כדור
• הרמת חפצים הנמצאים על הרצפה מעמידה
• העברות משקל לצד ימין/שמאל תוך הרמת רגל נגדית.
• גלגול פיזיובול בעזרת הידיים לכיוונים שונים ( הסטת COM קדימה/שמאלה /ימינה) תוך כיפוף לפנים.

קימה מלאה מישיבה לעמידה- ישיבה על הקרקע וביצוע SQUATS בדגש על נשיאת משקל בשתי הרגליים.