תקופה שיבת ציון מצטיירת במקורות כהחזרת עטרה ליושנה, כלומר, בתקופה זו היה ניסיון להחיות זיכרונות מהעבר , מאירועים כגון: יציאת מצרים וחידוש עבודת ה. תקופת שיבת ציון סימלה את השלמת בניית בית המקדש, את הגשמת נבואת הגאולה שהחלה לאחר הצהרת כורש היא ההצהרה אשר התירה ליהודים לבנות את המקדש בירושלים ולשוב מן הגולה אל ארץ יהודה.

עבודה זו בוחנת כיצד השפיע עזרא על עם ישראל ואמונתו באל בתקופת שיבת ציון?

עזרא הסופר אשר הגיע בתקופת שיבת ציון עם הכרזתו של כורש, הגיע נלהב לציון ומטרתו הייתה החדרת התורה והדת ואכן בפעילות להנחלת התורה עזרא פעל באמצעי שכנוע וחינוך, תוך יצירת מערך ארגוני ללימוד התורה. עזרא גם יצר דמוקרטיזציה של התורה, כאשר לכל יחיד בעם היהודי הייתה נגישות ישירה לתורה, ללא צורך בתווך. הפעילות בתחום זה השפיעה על תחילת עיצובו של העם היהודי כ"עם הספר", כלומר חיי העם מונחים על-ידי התורה והיא זאת המבדילה אותה מעמים אחרים, יחד עם זאת, פעולותיו של עזרא חיזקו את המגמה הבדלנית. כלומר, ההפרדה הברורה בין שבי ציון , הגולים , היהודים לבין עמי הארץ, אלו הנוכרים אשר כבר ישבו בארץ .כמו כן גישתו הבדלנית אשר תבעה לגרש את הנשים הנוכריות , לא צלחה .

העבודה הנוכחית בחנה כיצד השפיע עזרא על עם ישראל ואמונתו באל בתקופת שיבת ציון.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים, ניתוח תוכן מקראי וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי בפועל עזרא הסופר הצליח לגבש ואחד את העם ולהחזירו בתשובה במידה מסוימת. הוא הצליח באמצעות מנהיגות סוחפת לשכנע את שומעיו ולהחזיר את מצוות היהודית לציון.