במסגרת החוק לעובדים זרים  הוצא צו, המגדיר את סל שירותי בריאות שחברות ביטוח פרטיות חייבות לספק לעובדים הזרים, במקביל קיים סעיף הקובע כי ניתן להחזיר עובד חולה לארצו באם רופא קבע כי לא ישוב לכושר עבודה לאחר שלושה חודשים.

העבודה הנוכחית עוסקת בקו לעובד ויכולתו לסייע לעובדים הזרים. כלומר האם משפיעה התקשורת הקהילתית ("קו לעובד") בנושא העובדים הזרים?

לעובדים הזרים אין כלים לפעול למימוש זכויותיהם ישירות מול מעסיקיהם ולא קיימת אכיפה מנהלית של חוקי עבודה על המעסיקים. ב"הסדר הכבילה" , ניתנת לעובד אשרת עבודה ושהייה המותנת בכך שהעובד יועסק על ידי  מעסיק מסוים, כלומר העובדים למעשה כבולים למעסיקם שכן באם יעזבוהו יאלצו לחזור לארצם  ולכן האפשרות של העובד לעבור ממעסיק אחד למעסיק שאולי יעניק לו תנאים טובים יותר  בעייתי  שכן שהותו החוקית בישראל תלויה בכך שהוא יעבוד אצל מעביד מסוים  ויתקשה להגיש נגד אותו מעסיק תביעה משפטית כל עוד הוא עובד אצלו.

תביעות אלה מוגשות  בד"כ באמצעות "קו  לעובד"  ( עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי ובעיקר: עובדים זרים )  וזאת לאחר שהעובד עזב את מקום העבודה והפך לשוהה בארץ בניגוד לחוק.

העבודה הנוכחית תעסוק בקו לעובד ויכולתו לסייע לעובדים הזרים. כלומר האם משפיעה התקשורת הקהילתית ("קו לעובד") בנושא העובדים הזרים? האם התקשורת הקהילתית ("קו לעובד") בנושא העובדים הזרים, מסייעת בחיזוק מעמדם? והאם התקשורת הקהילתית ("קו לעובד") בנושא העובדים הזרים, מעצימה אותם?

שיטת המחקר בה נעשה שימוש היא השיטה  האיכותנית, במסגרתה נבחנו כתבות בנושא המהגרים הזרים, המופיעות באתר "קו לעובד". כמו כן, נערך ניתוח תוכן איכותני על מנת לבדוק את השפה, התיאורים והדימויים החזותיים בהם השתמשו כותבי הכתבות בסיקור העובדים הזרים.