ב-20 באוגוסט 1988, אחרי כמעט שמונה שנים של מלחמה, איראן ועיראק הסכימו על הפסקת אש תחת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 598. החלטה זו נבעה מההנחה כי שתי המדינות יפתרו את המחלוקות ביניהן בשלווה ובכבוד . בשלב זה איראן ועיראק היו  זקוקים באופן נואש לשיקום לאחר הנזק שהמלחמה גרמה.

סקירת ספרות זו בוחנת את ההשפעות כלכליות של מלחמת איראן-עיראק על איראן ועיראק

ניתן לראות כי עיראק וכן איראן לא יצאו נשכרות בעקבות המלחמה. התשתית הכלכלית של שתי המדינות נהרסה. מנהיגי המדינות ביקשו שליטה אזורית, ובעקבות שאיפה זו הם גרמו לנזק כלכלי עצום לשת מדינות בעלות פוטנציאל כלכלי גדול.

הירידה בהכנסות מהנפט, הובילה גם לירידה בתוצר, כאשר התוצר הלאומי והמקומי נפגעו בשתי המדינות. מכאן שמלחמת איראן-עיראק השפיע באופן שלילי שלילית על התמ"ג באיראן ועיראק.

אומנם שתי המדינות ספגו נזק כלכלי עצום, אך איראן הייתה הראשונה להתאושש ואכן עם סיום המלחמה, היא החלה להציג עלייה בהכנסה לנפש, עלייה בהכנסה לנפש מנפט ועלייה בתמ"ג.

עיראק ניסתה להתאושש, אך התאוששות זו לא החזיקה מעמד בשל מלחמת המפרץ ותוצאותיה וכן הסנקציות הכלכליות אשר לא אפשרו לה לייצא נפט ובכך סתמו את הגולל ולא אפשרו לעיראק להתאושש ולצמוח.

ניתן לראות בחישוב הכללי כי עיראק השקיע יותר מבחינה כלכלית במלחמה בינה לבין איראן והתחייבה להחזר חובות עצום

נתונים אלו הקשו על התאוששותה וגרמו לנזקים כבדים יותר לעומת יריבתה-איראן. מכאן ניתן להבין כי קיימים הבדלים בין איראן לעיראק בנזק הכלכלי לאחר מלחמת איראן-עיראק, כאשר לאיראן יתרון על עיראק מבחינה כלכלית.