העבודה הנוכחית עוסקת בהשפעותיו של טיציאן ויצירתו "ונוס מאורבינו" על הצייר הצרפתי אדוארד מאנה וכיצד הן באות לידי ביטוי בציורו – אולימפיה.
הדמות העירומה היא מסורת באמנות המערבית, והיא שימשה לביטוי אידיאלים של יופי של זכר ונקבה ותכונות אנושיות אחרות. היה זה עיסוק מרכזי ביצירה היוונית העתיקה, ולאחר תקופה רדומה למחצה בימי הביניים חזר העירום לתפקידו המרכזי באמנות המערב עם הרנסנס. ספורטאים, רקדנים ולוחמים תוארו על מנת לבטא את האנרגיה והחיים האנושיים, והעירום בתנוחות שונות ביטא רגשות בסיסיים או מורכבים. הפסלים היוונים התעניינו בגוף האדם ופיסלו אותו החל מהמאה השביעית מתוך סגידה ליופי הגוף. באומנות היפנית שולטים מוטיבים דיס הרמוניים, מוזרים וגרוטסקיים. ביניהם, איורים של נזירות מאוננות, ציורים של אברי מין אדירי ממדים הנופלים מעבר לכתף בעליהם, או מין בשלישיות. מין וארוטיקה קושרו מאז ומתמיד באופן ישיר עם האומנויות. ניתן אף לומר כי האומנות נובעת מהארוטיקה ומהמיניות. ההשראה המינית הזו באה לידי ביטוי נרחב באומנות.
הבדיקה נערה באמצעות חלוקת הפרקים הבאה:
פרק א' דן בטיציאן ויצירתו "ונוס מאורבינו", תיאור ומאפיינים, פרק ב' מציג את האמן אדואר מאנה , תוך התייחסות לסגנונו המודרני, פרק ג' מציג ומתאר את היצירה "אולימפיה", פרק ד' מציג קווי דמיון ושוני בין טיציאן לבין אדואר מאנה והשפעותיו של טיציאן ופרק ה' דן ביצירה "אולימפיה" ומוטיב המיניות.
מבוא
פרק א' - טיציאן ויצירתו "ונוס מאורבינו"
פרק ב' - אדואר מאנה - רקע היסטורי ואומנותי
פרק ג' - תיאור היצירה: אולימפיה
פרק ד' - קווי דמיון ושוני בין טיציאן לבין אדואר מאנה והשפעותיו של טיציאן
פרק ה' – "אולימפיה" ומוטיב המיניות
פרק ו' - סיכום
רשימת תמונות
ביבליוגרפיה