ישראל היא ביתם של שני סוגים ייחודיים של קהילות חקלאיות, הקיבוץ והמושב, שהתפתחו כישובים כפריים. מושב בית הילל אשר הוקם כיישוב חקלאי, התפרנס בראשית דרכו בעיקר מחקלאות.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את השינוי במגוון העיסוקים בבית הלל.

העבודה הנוכחית בחנה את השינוי במגוון העיסוקים בבית הלל.
ממצאי הארכיון של מושב בית הילל מעלה תעסוקה חקלאית ענפה בשנות ה-50- 70 וכן החל משנות ה90 מעבר לתיירות כפרית. ענף זה כולל כאמור, חדרי אירוח כפרי במושבים, ביקור במפעלי חקלאות פעילים: יקבים, בתי בד, קטיף עצמי, תיירות חקלאית, עסקים קטנים המנוהלים ע"י תושבי המושב, אוירה כפרית ושקטה, משק חקלאי פעיל, כבסיס לפעילות תיירותית, מגע עם הטבע ועוד.

מסקירת הנתונים עלו מספר מסקנות עיקריות, למשל :
1. אוכלוסיית הצרכנים העיקרית הינה משפחות עם ילדים.

2. מדובר בצימרים ייחודיים המושכים את הקהל הישראלי .

3. המושב נחשב למקום המושך תיירים הנופשים בצפון הארץ בשל מיקומו ובשל הקרבה לנחל החצבאני.

4. ירידה ברווחיות של ענפי החקלאות השונים גרמו לחיפוש אחר דרכי פרנסה שונים.

לסיכום סקירת העיסוקים בבית הילל מלמדת על הצלחה מרובה בתחום התיירות הכפרית בקרב אוכלוסיית המשפחות בעיקרה. ככל הנראה המודעות ההולכת והגדלה לאיכות הסביבה, לטבע, לאורגאני ולאורח חיים בריא מוביל את הנופש הישראלי לביקור בבית הילל וכי מושב בית הילל כתבוה פיתוח וקידם את התיירות הכפרית.