ענף האירוח הכפרי, עבר כמה תמורות בעשרים שנות קיומו. התיירות הכפרית הפכה לגורם חשוב ולעיתים דומיננטי באזורים כפריים בעולם המערבי וישראל ביניהם.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בשינוי במגוון העיסוקים ביישוב כפרי בפריפריה.

תיירות כפרית הנה תיירות המתפתחת בכפרים ובחוות חקלאיות, כאשר המוצרים התיירותית מופקים בכפר או בחווה. בחלקים רבים ברחבי העולם, תחומים כפריים מספקים מסגרת לבידור ופעילויות תיירותיות.

ממשלות רואות בתיירות מנוף כלכלי עבור  הקהילות כפריות ולכן תומכות במזמים מעין אלו. כמו כן, חקלאים רואים בכך הכנסה והזדמנויות סוציאליות. החוות החקלאיות מניעות תיירים רבים ואכן למפעל תיירותי זה משמעות כלכלית וסוציאלית ניכרת.

לפי תכנית מתאר ארצית לתיירות – תמ"א 12 דצמבר 2007 ב- 1986 היו בישראל כ-500 יחידות קיט, שהוקמו מתוך מטרה להציע לציבור הנופשים יחידות אכסון במחירים נמוכים יותר מאכסון מלונאי רגיל, תוך שימוש במבנים קיימים בקיבוצים ובמשקים חקלאיים שהוסבו למטרה זו.