עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם השימוש בניבים ומטאפורות שונה בקרב ילדים לקויי למידה בהשוואה לילדים בעלי התפתחות תקינה

רוב בני האדם, רוכשים את השפה המדוברת בסביבתם הטבעית, במהלך שלבי ילדותם ולאורך פרקי זמן דומים. לצד רכישת ידע לשוני ודקדוקי על מבנה השפה, וגיבושו התקין, רוכש האדם גם ידע על מימוש שפתי, כולל שימוש במשפטים מורכבים, דימויים, ניבים, מטאפורות וכדומה. רום, סגל וצור מציינים כי למרות ששלבי הלמידה דומים, הרי קיימים הבדלים ברכישת השפה בין קבוצות ילדים דוברי שפות שונות או בין ילדים דוברי אותה שפה המתבטאים בקצב ההתפתחות ובאסטרטגיות המעבר משלב לשלב בנוסף, קיימים הבדלים הקשורים לקווי אישיות וחשיבה או כאלה הנובעים ממגבלות כגון לקות למידה.
באמצעות הדיבור אנו חולקים עם אנשים אחרים רגשות, מחשבות, רצונות, צרכים, מידע ורעיונות. חלק מהתקשורת הנה קונקרטית. חלק מהתקשורת הנה העברה של רעיונות מופשטים. על מנת להעביר רעיונות מופשטים יש צורך בשימוש במילים ובביטויים שמשמעותם אינה משקפת את העולם הפיזי המוחשי שסביבנו.
השפה משמשת את כל בני האדם והשימוש בה חשוב בכל תחומי החיים. היא ערוץ התקשורת העיקרי בין בני אדם וחיונית להתפתחותו. באמצעות השפה הפיגורטיבית מועברים רעיונות מורכבים ומופשטים. ניתן למצוא מעט מחקרים העוסקים בהבנת ניבים ומטפורות בקרב ילדים ליקויי למידה, כמו גם מחקרים המשווים בין אלו לילדים בעלי התפתחות תקינה. גם במחקרים המעטים שנעשו, כמעט ואין התייחסות מיוחדת להבחנה מבדלת בין סוגי המטפורות השונות (מטפורות חדשות, שחוקות ומטפורות לא קיימות).
כמו כן, לא נמצאו מחקרים המבדילים בין רכישת ניבים למטפורות.
חשיבות השפה המילולית בכלל והפיגורטיבית בפרט, וסקירה מחקרית זו הביאה אותנו לחקור הבנת ניבים ומטפורות של ילדים בעלי התפתחות תקינה בכיתות ו לעומת ילדים לקויי למידה, בני גילם, תוך הבחנה בין סוגי המטפורות השונות. כמו כן נשווה את יכולות פענוח המטפורות אל מול הניבים.

השאלה הנשאלת היא האם השימוש בניבים ומטאפורות שונה בקרב ילדים לקויי למידה בהשוואה לילדים בעלי התפתחות תקינה?
לצורך מענה לשאלה זו תוצג סקירה ספרותית הסוקרת את הגורמים המשפיעים על השימוש בניבים ומטפורות בשפה המדוברת, ויערך מחקר השוואתי בקרב ילדים לקויי למידה וילדים בעלי התפתחות תקינה.