החשיבות הנודעת לשלטון בשיפור איכות חייו של האזרח במדינת הרווחה המודרנית הולכת וגוברת וכי על פי מחקרים, ממדים פחותים של ביקורת מקצועית מסיטים את תשומת הלב מתהליכים חשובים המתרחשים בו . בעידן המידע בו הרגישות הציבורית הולכת ומתפתחת , לחשוף ולדווח על ליקויים וכאן גובר ערכה של הביקורת, ככלי רב חשיבות לקידום תהליך הנשיאה באחריות ציבורית.

עבודת סמינריון זו בוחנת את השונה והדומה בין תפקידו של מבקר המדינה למבקר הפנים במשרדי הממשלה.

ביקורת פירושה העמדת מציאות מול נורמות כאשר ביקורת המדינה הנה תפקיד ניהולי החולשת על תקינות מנהל הציבורי, ומטרתה להבטיח נשיאה באחריות על הוצאות של כספי ציבור. מוסדות ביקורת המדינה קובעים מטרות ויעדים שהם פרי התרבות הפוליטית של כל מדינה ושל התפתחותה ההיסטורית.

ביקורת המדינה וכן הביקורת הפנימית נסמכת על מספר חוקים עיקריים: חוק יסוד: מבקר המדינה; חוק, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), להלן – חוק מבקר המדינה; חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, להלן – חוק הביקורת הפנימית ו-פקודת העיריות [נוסח חדש], ובתוכה הסעיפים החלים על הביקורת בעירייה, להלן – פקודת העיריות.

עבודה זו עוסקת בשווה ובדומה בין תפקידו של מבקר המדינה למבקר הפנים במשרדי הממשלה. על מנת להבין השווה והדומה בין המבקרים, מוצגים המאפיינים של מבקר הרשות המקומית, המהווה גם מבקר פנימי, אך שונה במידה מסוימת ממתכונת המבקר הפנימי בחברות ממשלתיות /ציבוריות.

בחינת ההבדלים בין שני מוסדות הביקורת מבהירה את החולשות ולהסביר כיצד ניתן להגביר את השפעתו של המבקר הפנימי וכן מבקר המדינה על הממשל הציבורי בישראל והתנהלות.

בחינת ההיבטים ההשוואתיים בקרב מוסדות המבקר כוללת את בדיקת תפקיד המבקר, שיטות הביקורת, כפיפות, נושאי הביקורת, מינוי המבקר, החוק, הדיווח וגבולות המבקר. כל היבט הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות, לשם אינדיקציה והבנה מקפת יותר ביחס להבדלים בין מבקר המדינה למבקר הפנימי בחברות ממשלתיות/ ציבוריות.

הבדיקה נערכה באמצעות ניתוח והצגת ספרות מקצועית בתחום הביקורת.