עבודת סמינריון הבוחנת את ההבדלים בתפקודם של מוסדות ביקורת המדינה בשתי ארצות דמוקרטיות מפותחות – אוסטרליה וישראל בהתייחס למודל הטהור.

העידן שלאחר מלחמת העולם השנייה מתאפיין בהתרחבות עצומה במנהל הממשלתי והציבורי גם יחד בד בבד התרחב מוסד ביקורת המדינה במדינות מפותחות והפך לגוף ביקורתי בעל מיומנויות חדשות החותרות ליעילות, לאפקטיביות ואף למדיניות ראויה במנהל הציבורי והממשלתי.
המדינה המודרנית מעלה אפוא, צרכים חדשים ועניין הולך וגובר בפיקוח על כספי הציבור, בפיקוח על רמת הביצוע של גופים ממשלתיים ,בפיקוח על האחריות הציבורית ועל זיהוי משברים בתחומים שונים הדורשים בקרה ומבדק מקצועי ויעיל בכל הרבדים השונים של הממשלה והמערכת העסקית המודרנית.
החברה המערבית ככלל ומדינות דמוקרטית ומפותחות בפרט מייחסות חשיבות רבה לקיומה של ביקורת חיצונית ופנימית, על רמת הביצוע של גופי הממשל השונים.
לאור חשיבות קיומה של ביקורת על רמת ביצוע גופי הממשל, קיים הצורך ביצירתה שלך מערכת ביקורת יעילה, מפותחת ועצמאית.
ביקורת המדינה בישראל כוללת את הסקטור הציבורי: משרדי ממשלה, ממשלה מקומית, תאגידים של הממשלה, ההסתדרות והסוכנות היהודית ואת הסקטור הפרטי: בנקים, תאגידים פרטיים ועוד.
לעומתה בסמכותה של ביקורת המדינה האוסטרלית לערוך ביקורת במגזר הציבורי בלבד.
ישראל ואוסטרליה הן מדינות דמוקרטיות מודרניות בעלות מוסד ביקורת מפותח, נרחב ועצמאי התורם במידה מסוימת לשיפור רמת הביצוע הממשלתית, עצמאות מוסד הביקורת הוא מושג המפתח לביקורת מוצלחת ורק במדינות מעטות בעולם הושגה עצמאות מוחלטת .

המודל הטהור הוא המודל לתפקוד מוסד ביקורת יעיל ונכון במשטר דמוקרטי. המודל כולל קריטריונים המודדים את מידת העצמאות ואי תלות ביקורת המדינה כמו עצמאות ראש המוסד לביקורת, עצמאות תקציבית, עצמאות מנהלית, עצמאות לפעול ולשפוט וכדומה.

במסגרת עבודה זו אבחן את מידת עצמאותם של שני מוסדות הביקורת, את תפקידי הביקורת והיבטים נוספים אשר יושוו למודל הטהור – המודל הרצוי ואנסה להבין האם מוסדות אלו מפותחים ועצמאיים דיים לשם השגת שיפור ניכר במערכת המנהל האוסטרלית והישראלית.

מטרת עבודה זו , אפוא היא לבחון את ההבדלים בתפקודם של מוסדות ביקורת המדינה בשתי ארצות דמוקרטיות מפותחות – אוסטרליה וישראל בהתייחס למודל הטהור.

לצורך ניתוח ההיבטים השוואתיים בין שני מוסדות הביקורת, תחולק עבודה זו לחמישה חלקים:

החלק הראשון, יציג את מעמדם החוקתי של מוסדות הביקורת הישראלי והאוסטרלי, את תפקידי המבקר האוסטרלי והישראלי וכן יציג את האופן בו כל מוסד ביקורת מדווח על תוצאות הביקורת שערך בגופים המבוקרים, לרבות שימוש בכלי תקשורת, בסקרי דעת קהל, בעיתונות, בדוחות השנתיים המפורסמים מעת לעת.

החלק השני, יבחן את המודל הטהור במוסד הביקורת האוסטרלי והישראלי.

החלק השלישי, יערוך ניתוח תוכן השוואתי של שני דוחות בנושא דומה- הדוח האוסטרלי אל מול הדוח הישראלי. הקריטריונים להשוואה הנם: רקע, סוג הביקורת, נושא הביקורת, עורכי הדוח, מבנה הדוח, מטרת הביקורת, שיטת הביקורת ועלותה, ממצאים עיקריים העולים מן הדוח, סגנון ועריכת הדוח – שימוש בטבלאות, מסקנות הדוח, המלצות מוסד הביקורת ותגובות הגוף המבוקר.

דוחות הביקורת שנבחרו להשוואה הם:
• דוח מבקר המדינה הישראלי מספר 53/ב לשנת 2002.
• דוח מבקר המדינה האוסטרלי מספר 30 לשנת 2003 – 2004

החלק החמישי- סיכום ומסקנות, בחלק זה של העבודה אציג את ההקשרים השונים בין הדוחות שנותחו בחלק הרביעי, לבין החלקים הקודמים בעבודה זו.