סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את הקשר בין שירה מזרחית לשירת קודש של ימי הביניים.

השירה העברית הקדומה מתחלקת ל – 2 מחלקות גדולות: שירת חול ושירת קודש. האבחנה לא נעשית על פי תוכן השירים, נושאיהם או אווירתם, אלא על פי ייעודם.

היצירות השייכות לתחום שירת הקודש, כולם כמעט ללא יוצא מן הכלל נועדו לשרת טקסים דתיים ולהיאמר במעמדים מסוג זה מפי הציבור או שליחיו.

תפקיד שירת הקודש, היה לעטר לא רק את התפילה, אלא את הטקסים הדתיים והיא שימשה כבבואה לעולמה הרוחני של היהדות.

שירת הקודש הייתה טבעת פנימית ומחויבת – המציאות, היא סיפקה צרכים רוחניים ומקוריים של העם.

היצירה הפיוטית, תלויה בטקסי הדת מבחינה מהותית, שכן טקסי הדת בחיי היהודים היו מרובים והמעמדים החשובים והמקודשים ביותר היו הראשונים שעוטרו בפיוטים.

********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
שירת הקודש , מהי / הזמר המזרחי ומקורותיו / ניתוח שירים מזרחיים / אבא נשמה / איציק קלה וצדי אור / כשהלב בוכה/ שרית חדד / יתגדל ויתקדש / חיים ישראל / אלייך אלוהי / אביהו מדינה / פרי גנך / יוני רועה / זו אשר אהבתי / אביהו מדינה / הנך יפה / עידן רייכל 16 – 17
/ אהבת אמת / חמסה / ניתוח שירי קודש של משוררים שונים והשוואה לשירים מזרחיים / שפל רוח / אבן גבירול / ריג / אבן גבירול / קנח /ר שלמה אבן גבירול בהשוואה לשיר : יתגדל ויתקדש" /חיים ישראל / שלמה אבן גבירול קנט בהשוואה לשיר "זו אשר אהבתי" / אביהו מדינה / יהודה הלוי שכו בהשוואה לשיר : "הנך יפה / עידן רייכל / שח / יהודה הלוי / יצחק אבן גיאת אהבה ( 124 ) בהשוואה : "פרי גנך"/ יוני רועה / שמואל הנגיד רה בהשוואה: "אבא נשמה"/ איציק קלה וצדי אור / אברהם אבן עזרא / , שמע ישראל בהשוואה : כשהלב בוכה" / שרית חדד