עבודת סמינריון אקדמית העורכת השוואה בין מסגרות המימון הקיימות של קרנות הפנסיה בארץ, באנגליה וגרמניה.
פנסיה הנה הכנסה חודשית המשולמת לאדם לאחר פרישתו מהעבודה עקב הגעה לגיל פרישה או עקב נכות, למשך כל חייו, או לשארי בשר עקב מותו של מבוטח, בין שעבד ובין שהיה פנסיונר. במהלך שנות העבודה צובר העובד את הזכות לפנסיה, והוא אינו רשאי להשתמש בה (בזכויות או בהון הנצבר) אלא לקצבה חודשית לאחר הפרישה מהעבודה.
מטרת הפנסיה היא לאפשר לעובד ולבני משפחתו להמשיך ולקיים, במשולב עם קצבת הזקנה מן הביטוח הלאומי, את רמת החיים שהורגלו לה גם לאחר הפרישה מן העבודה עקב גיל, נכות או פטירה. מטרה זו מחייבת מתן קצבה לכל החיים אחרי הפרישה ביחס מסוים, מה שמכונה שיעור תחלופה להכנסה (שכר של האדם במהלך חיי העבודה). כמו כן העובד עם פרישתו משוק העבודה מקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי בשיעור של 16% משכר עבודה ליחיד. שיעור זה נמוך במיוחד בהשוואה למדינות המערב המעניקות הבטחת הכנסה מעבר לקצבה הניתנת בישראל. מכאן עולה חשיבותה של הפנסיה כמרכיב מרכזי בהכנסותיו של הגמלאי.
המודל של "מדינת רווחה", בו תשלומי הרווחה נתפסים כחלק ממערך הרווחה החברתית, צמח בגרמניה בסוף המאה ה-19 מתוך דגם הביטחון הסוציאלי הקלאסי. התפיסה המרכזית הייתה חלוקה צודקת של הנטל בין האוכלוסייה העובדת לבין אלה שמפאת גילם אינם יכולים להמשיך ולהתפרנס. מאז החלה בגרמניה תכנית הפנסיה הראשונה עלתה תוחלת החיים של התושבים באופן משמעותי ביותר1. בריטניה הייתה חלוצה בתחום תכניות הפנסיה הפרטיות והחלה לפתחם בראשית המאה ה-18, וכן, הייתה לאחת המדינות הראשונות שהחלו בתהליך הגדלת מימון הפנסיות הפרטיות על חשבון צמצום שיטתי של קרנות הפנסיה הלא ממומנות 2. בישראל, נוסדה קרן הפנסיה הראשונה בשנת 1910 ואחריה קמו רבות אחרות, כאשר לקראת קום המדינה התארגנו מרבית הקרנות תחת כנפי הסתדרות העובדים. בהמשך נכללו תנאי הפנסיה בהסכמי-עבודה והפכו לדבר שבשגרה. כיום, מנהלות קרנות הפנסיה ההסתדרותיות למעלה מ-75% מכלל הנכסים הפנסיונים (לא כולל את הפנסיה התקציבית).
3. במדינות המערב, ובישראל בפרט, הסוגיה הפנסיונית היא אחת הבעיות החשובות העולות על סדר היום הציבורי, בעיקר בשל הערעור במצבן האקטוארי של מערכות הפנסיה 4. יש הרואים בפנסיה את הסוגיה הכלכלית והחברתית החשובה ביותר שעמה יצטרכו להתמודד מדינות המערב בעתיד. מערכת הפנסיה קשורה בשני תחומים: (1) מערכת יחסי עבודה; בה הפנסיה היא שכר נידחה הממומן מתוך השכר או ההכנסה השוטפים. (2) שוק ההון ותקציב המדינה; בהם מנוהל ההון המצטבר בקרנות הפנסיה 5. קיימים מספר שיקולים בהנהגה של תכנית פנסיה כמו: עידוד חסכונות ארוכי טווח, צמצום עיוותים בשוק העבודה, חיזוק שוק ההון וקידום הצמיחה הכלכלית, אך המטרה העיקרית היא תשלום קצבאות שיאפשרו רמת חיים סבירה לגמלאים.
מבוא
סקירת ספרות
ההשערה הנבדקת
רשימת משתנים
הנחות ומגבלות מגבלות
תכניות פנסיה–שלושת הרבדים
שלושת הרבדים בישראל
שלושת הרבדים בבריטניה
שלושת הרבדים בגרמניה
שיטות המימון
שיטת מימון מודל סמואלסון ודיאמונד
שיטת המימון בישראל
התפלגות לפי רבדים
סוגי הטבות
הטבות בצבירת רווחים
הטבות בעת ההפקדה
כיסוי אקטוארי
מיסוי החיסכון
ניתוח הסבסוד
שיטת המימון בבריטניה
התפלגות עפ"י רבדים
התפלגות עפ"י תכניות
הטבות מס
שיטת המימון בגרמניה
התפלגות עפ"י רבדים
התפלגות עפ"י תכניות
הטבות מס
השוואות מימוניות שונות
קבלה או דחייה של ההשערות
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה