גן הילדים העברי וגן הילדים הדמוקרטי, מונע מתפיסות החינוכיות זהות כאשר התפיסות החינוכיות הן: שיתוף הילד, יחס אישי לכל ילד וילד, הזדמנות לחוות ולשחק באופן מגוון, שוויון, הילד במרכז ועוד. העבודה הנוכחית עורכת השוואה במאפיינים שונים בין הגן העברי לבין הגן הדמוקרטי

העקרונות אשר היוו את היסודות והבסיס של הגן העברי היו רעיונותיו של ז'אן-ז'אק רוסו אשר האמין בין השאר בילד, ביכולותיו ובפיתוח יסודותיו האותנטיים (2008). פרידריך פרבל, הדגיש גם את הפעילות העצמית , את החרות, שוויון והאחווה, את  הביטוי עצמי, חשיבות הרגש מול התבונה, החברה והטבע.  הפדגוגית שלו התייחסה להרמוניה הקיימת בעולם, בין האדם, לחי ולצומח, פיתוח הרגש המוסרי והצורך של הילד להרגיש חלק מהמשפחה, חלק מקבוצת הגן, חלק מבני העיר והאנושות. פרבל האמין בתנועה וביצירה (דיין, 2016). עקרונות החינוך גם הושתתו על אהבת המולדת ושמירת המולדת (בן עמוס, 1994). כל אלו היוו את היסודות לגן העברי בארץ ישראל (דיין, 2016).

התוכנית החינוכית לגני הילדים העבריים בהתאם לכך כללה, תכנים, שיטות ההוראה, חומרי הלמוד שכללו משחקים, שירים ועוד  אשר נלמדו  בסמינר "פסטלוצי – פרבל האוז" הגרמני  בצירוף חומרים יהודיים אותנטיים, הגננות העבריות העמידו את צרכי הילד במרכז ועודדו ביטוי עצמי, פיתחו את היצירתיות, העצמאות והסקרנות. בנוסף הן עיצבו את התרבות של הילד העברי באמצעות שפה עברית, משחקים ,מוסיקה, התקרבות לטבע ולאדמה. בנוסף, הן תמכו מבחינה סוציאלית ברווחת הילדים וסייעו בשוכנות מצוקה. כמו כן, ברוח עקרונותיו של פרבל אימצו את עבודת הגננת , כמקצוע נשי מכבד.

מקרה גן הילדים הדמוקרטי  גם מחזק את עקרונותיו של פרבל אשר לאורם הוקם הגן העברי, כמו החיבור בין הילד לטבע (מגן, 1977), השימוש בפעילות חופשית ופעילות מובנית, שיתוף ההורים בעשייה (בוסל, 1960), מעורבות ונוכחות של הקהילה וההורים במערכת החינוך (שחורי-רובין, 2002), חינוך לעבודה ונגד בטלה וכינון מערכת היחסים אינטנסיבית ואינטימית בין הילדים למחנכיהם (בוסל, 1960). מקרי הבוחן מעידים על דמיון בעקרונות, בבסיס האידיאולוגי, במבנה, ערכים חינוכיים וכדומה כלומר הגן העברי והגן הדמוקרטי הנו שילוב של עקרונות פרידריך פרבל ותרבות עברית ציונית אשר התפתחה בד בבד (Shilo, 1996)