עבודת סמינריון הבוחנת את הזכות לשבות ולהשבית בישראל כמדינה, אשר חברה באמנות זכויות האדם.

במדינות הנאורות מקובל להעניק הכרה משפטית לזכויות, שנועדו להבטיח הגנה על חירותו של האדם, על כבודו ועל האוטונומיה של רצונו.
זכויות האדם מהוות הגנה על הפרט מפני המנגנון הפוליטי במדינה, שכן הן אוסרות כל פגיעה שמדינה עלולה להפעיל כנגד היחד או כנגד קבוצה. האמנה מהווה הסדר חוקי המשקף את המחויבות הנורמטיבית לזכויות האדם. הערך המרכזי המהווה גולת הכותרת של אמנת זכויות האדם הוא קדושת ערך האדם וכבודו. ההגנה על זכויות האדם היא הגנה מוסרית המבוססת בתוך הסדר המשפטי והפוליטי הקיים.
על אמנת זכויות האדם חתומות מעל 80 ארצות, אשר משתתפות ברפורמה החוקתית ויסודית במשך שלושה עשורים וכמעט כל חוקה, אשר אומצה לאחרונה מכילה זכויות האדם. בתי המשפט עושים מאמצים להגן על הזכויות היסודיות של קבוצות שונות וידענים, רופאים, מניחים כי זכויות האדם הן תנאי מוקדם והכרחי.
קנדה אימצה את הצרטר הקנדי 1982- על זכויות וחירות האדם. ניו זינלד חוקקה חוקים בגין זכויות אדם בשנת 1990 וישראל אימצה שני חוקי יסוד חדשים האחד – חוק היסוד כבוד האדם וחירותו והשני חופש העיסוק הווה אומר: חופש של תנועה, חיים, חופש אישי, פרטיות, וכבוד אנושי והזכות של כל אזרח או תושב של המדינה להשתתף בכל מקצוע או עסק.
האימוץ החוקתי של זכויות האדם בקנדה, ניו זילנד, וישראל ציינו את ההתחלה של תקופה חוקית וחדשה בארצות אלו ומספקת את המסגרת הממוסדת וההכרחית לבתי משפט הלאומיים הגבוהים שלהם וגורמת להם להיות ערים יותר במסגרת מאמציהם להגן על זכויות האדם היסודיות. יש לציין כי מדינות אמריקה הלטינית, תרמו תרומה נכבדה ללידתה הפורמאלית של אמנת זכויות האדם, ומהוות השתקפת עמוקה של מסורת עמוקה וארוכה של זכויות האדם באזור כמו: חופש ושוויון , כבוד אנושי , סוציאליזם זכויות במסגרת העבודה ועוד. באמריקה הלטינית נחקקו חוקים בהשראת אמנת זכויות האדם כמו שוויון בין גברים ונשים, זכויות סוציאליות וכולי.
אמנת זכיות האדם האוניברסאלית עוסקת במגוון תחומים כגון: פוליטיים, חברתיים, כלכליים ועוד. זכויות חברתיות – כלכליות דנות בין השאר בזכויות שעניינן בעבודה והן מבטיחות את חופש ההתארגנות המקצועית, חופש העיסוק ועוד. לזכויות אלה הוענק מעמד של זכיות אדם אוניברסאליות.
הזכות לחופש ההתארגנות, כמו הזכות לחופש השביתה מנוסחת כציווי ואינן מחייבות למעשה. כל שנדרש מהממשל בנסיבות אלה הוא לא להפריע למימוש זכותם של העובדים.

עבודה זו תבחן את הזכות לשבות ולהשבית בישראל כמדינה, אשר חברה באמנות זכויות האדם

הזכות לשביתה המוכרת כזכות אדם חברתית הנה ערך מהמעלה הראשונה ומעוגנת כחוק יסוד במדינה ובנוסף חייבת המדינה לאוכפו בשל החתימה על האמנה האוניברסאלית. השביתה הנה אמצעי חשוב במאבקם של העובדים להשגת זכויות ושיפור בתנאי העבודה. כאשר קיים קונפליקט בין המעסיק לעובדיו בד"כ העובדים ישתמשו באמצעי זה.
זכות השביתה במדינת ישראל הנה זכות יסוד מוכרת של עובדים במשטר דמוקרטי וזכות אדם חברתית כחלק מזכויות היסוד של חופש ההתאגדות. ישראל מכירה בזכותה של עובדים לשבות ולהימנע מעבודה באים נפגעו תנאי עבודתם.
לפסיקת בתי המשפט תפקיד חשוב בקביעת כללי המשפט בכל הנוגע לקיומה של השביתה. פסקי הדין כוללים הלכות המפרשות את הוראות חוקי העבודה וכן הלכות המעצבות את הכללים שלפיהם צריכים השובתים לנהוג. כמו כן השפעת הפסיקה ניכרת במיוחד כשמדובר בנקיטת צעדי מאבק מקצועי של שביתות בידי ארגוני העובדים מאחר ובתחום זה החקיקה אינה מתייחסת עדיין לכל ההיבטים. הפסיקה קבעה שורה ארוכה של כללים משפטיים, כגון מה היא השביתה, סוגיה, מגבלותיה ועוד.

מערכת המשפט בישראל לא ממהרת להוציא צווי ריתוק וצווי מניעה ולרסן שביתות אף שאינן חוקיות, ככל הנראה מאחר שהשופט שדן בעניין עומד מול חוקיות השביתה אל מול הפרת זכויות האדם ובדרך כלל החלטתו נקבעת תוך שמירת זכויות יסוד אלו.

במסגרת עבודה זו נדון בזכות השביתה וההשבתה במדינת ישראל על רקע אמנת זכויות האדם.

לצורך בחינת הנושא הנדון אחלק עבודה זו לארבעה חלקים:

 חלק ראשון יעסוק באמנת זכויות האדם, מתי נחתמה, מהותה ותוכנה

 חלק שני יסביר את זכות השביתה וההשבתה המוכרות כזכויות אדם אוניברסאליות.

 חלק שלישי ידון בהגבלות על זכות השביתה וההשבתה בישראל ויבהיר את מקומו ותפקידו של בית הדין לעבודה.

 חלק רביעי יפרט אודות תפקידו ומדיניותו של בית המשפט הישראלי בנושא השביתות וכן ידון בשביתות בישראל בראי זכויות האדם.