לקראת הבחירות ה-19 לכנסת, בלט יאיר לפיד ומפלגתו "יש עתיד" במסע בחירות אגרסיבי. יאיר לפיד אשר עבד כעיתונאי, מגיש חדשות וכדומה, החליט להיכנס לפוליטיקה על מנת לשנות ולשפר סוגיות בוערות בחברה הישראלית ובראשן אי השוויון בנטל.

רטוריקה היא מניפולציה מילולית, בכתב או בעל פה העושה , על מנת להשפיע או לשכנע את הזולת. העבודה הנוכחית מנתחת את נאום יאיר לפיד אחרי הבחירות לכנסת ה-19 בתאריך – 22/1/2013

הרטוריקה מהווה מכשיר למסירת מידע, להשפעה, לשכנוע ולהפעלה , הרטוריקה מעלה טיעונים במטרה לגרום לזולת להתעוררות רעיונית או רגשית ולבסוף להסכמה ולהנעה לפעולה רצויה. כמו כן, הטיעונים מועברים באמצעות קישוטי לשון, בקונוטציות ובאמצעים פיגורטיביים.

כאמור בחברה הישראלית קיים סטטוס קוו לגבי תלמידי הישיבות המקבלים פטור משירות בצה"ל וכך היה החל מקום המדינה. החרה הישראלית החילונית התרעמה לאורך השנים על אי השוויון בנטל, אך המאבקים לא נשאו פרי. יאיר לפיד החליט לשנות את הסטטוס קוו ולהקים מפלגה אשר מתימרת לשנות את המצב הקיים. מדינת ישראל השתכנע ויאיר לפיד הוצג כמנצח במערכת הבחירות לאחר שהצליח להשיג 19 מנדטים.

העבודה הנוכחית מטרתה לבחון את מאפייני סגנון העברת המסר, האמצעים רטוריים וכו' בנאום הניצחון של לפיד.

ממצאי הבדיקה העלו בין היתר ש יאיר לפיד יישם בנאומו מספר יסודות ההופכות את נאומו לנאום מוצלח והם:
1. דיבור רהוט – כדי להצליח לשכנע אנשים חשוב לדבר בצורה רהוטה
2. שיתוף הקהל – מלבד טיעונים רציונליים , יאיר לפיד בנאומו העניק לקהל הרגשה השם שותפים אמיתיים ("… נוכל להתמודד עם האתגרים הללו רק ביחד..").
3. קשר עיין – יאיר לפיד שמר על קשר עין וכמעט ולא קרא את נאומו מהדף.
4. תנועות ידיים – יאיר לפיד השתמש במידה רבה בתנועות ידיים כדי להמחיש דברים וכדי לעורר ולשלהב את הקהל.