על פי מחקרים, שביעות רצון מהעבודה יכולה לשמש ככלי טוב לחיזוי כוונות או החלטות של עובדים לעזוב את העבודה.

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין שביעות רצון ממקום העבודה לבין סגנון ניהול וכוונות עזיבה בקרב עובדים

בארגון שבו סגנון ניהול אשר משתף את עובדיו בקבלת החלטות ובתכנון אסטרטגי רמת שביעות הרצון תהיה גבוהה.

לתקשורת בין המנהלים לעובדים ישנה השפעה על שביעות רצון העובד. חוקרים נוספים מדגישים  כי ישנו קשר בין סגנון ניהול משתף לשביעות רצון העובדים בחברה.

בדיקת הקשר בין סגנון ניהול לבין כוונות עזיבה העלתה כי תפיסות וגישות ביחס לעבודה תלויה רבות במנהיגי הארגון ומידת תמיכתם בעובדים , כאשר נמצא כי מנהיגות תומכת מובילה לסיפוק מהעבודה , התחייבות ארגונית ולפיכך גם מובילה  לכוונות עזיבה נמוכות.

המדגם כלל 30 עובדים ומתוכם 17 גברים ו-13 נשים. כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אשר הועבר לנחקרים.

במסגרת המחקר נבדקו ההשערות הבאות:

• השערה מס' 1 – קיים קשר חיובי בין סגנון ניהול מכוון משימה לכוונת עזיבת עובדים
• השערה מס' 2 – קיים קשר שלילי בין סגנון ניהול לשביעות רצון
• השערה מס' 3 – קיים קשר שלילי בין שביעות רצון לכוונות עזיבה

כמו כן נמצא כי עובדים בעלי השכלה לא אקדמית שבעי רצון בעבודה יותר מאשר בעלי השכלה אקדמית , נמצא גם כי מידת כוונות העזיבה של האקדמאים רבה יותר מאשר הלא אקדמאים, נמצא קשר חיובי מובהק בין וותק העובד לבין  סגנון הניהול מכוון אנשים וקשר חיובי מובהק בין גיל העובד למידת כוונות העזיבה.