התנהגות האזרחות הארגונית נחקרת מאז סוף שנות השבעים. במהלך שלושת העשורים האחרונים, העניין בהתנהגויות אלה גדל באופן משמעותי. ההתנהגות הארגונית נקשרה לאפקטיביות הארגונית הכוללת, כך שלהתנהגויות עובדים יש השלכות חשובות במקום העבודה.
העבדה הנוכחית תבחן הקשר שבין התנהגות אזרחית ארגונית לבין האדרה עצמית, תפיסת זמן עתיד וצדק ארגוני.
התנהגות האזרחות הארגונית היא גורם חיוני בארגון כאשר לצדק הארגוני הנתפס השפעה עצמאית לא מובהקת על התנהגות האזרחות הארגונית, בעוד שלהאדרה הייתה ותפיסת זמן עתיד השפעה משמעותית ומובהקת על התנהגות הארגונית האירגונית. משמעות הדבר היא שפסיכולוגיה ארגונית, מנהלי משאבי אנוש ומנהלי כוח אדם צריכים לתת תשומת לב רצינית וראויה להאדרה עצמית ותפיסת זמן עתיד ביחס להתנהגות האזרחות הארגונית בארגון.
העבודה הנוכחית עניינה היה בקשר שבין התנהגות אזרחית ארגונית לבין האדרה עצמית, תפיסת זמן עתיד וצדק ארגוני. המחקר הקיף משתתפים עובדים. נשים וגברים .
הבדיקה כלל 4 השערות מחקריות:
1. קיים קשר חיובי בין תפיסת זמן עתיד להתנהגות אזרחית ארגונית , כלומר ככל שתפיסת זמן עתיד תהיה גבוהה יותר, כך העובד יציג יותר התנהגות אזרחית ארגונית /
2. קיים קשר שלילי בין האדרה עצמית להתנהגות אזרחית ארגונית , כלומר ככל שרמת האדרה עצמית של העובד תהיה גבוהה יותר, כך העובד ישקיע פחות מאמץ בביצוע התנהגות אזרחית ארגונית/
3. קיים קשר חיובי בין תחושת צדק ארגוני להתנהגות אזרחית ארגונית , כלומר ככל שלעובד קיימת תחושת צדק ארגוני, כך יציג העובד התנהגות אזרחית ארגונית./
4. תפיסת זמן עתיד והאדרה עצמית הינם בעלי השפעה על ההתנהגות הארגונית אזרחית, ככל שהאדרה עצמית נמוכה ותחושת זמן עתיד גבוהה, כך העובד יציג התנהגות אזרחית ארגונית.
מבוא
שיטת המחקר
תוצאות
דיון
ביבליוגרפיה
נספחים