בניסיון להבין את תרומת התקשורת הארגונית לתפיסות בעבודה, העבודה תבחן  את הקשרים בין תקשורת פנים ארגונית לבין המחויבות הארגונית ותחושת השייכות של העובדים. הספרות מעלה כי תקשורת היא היבט חשוב בארגונים, כאשר לתקשורת הפנימית קשר ברור לליבה ולקיום הארגוני.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין תקשורת פנים ארגונית לתחושת השייכות, הוותק והמחויבות של העובד 

תקשורת היא יצירה או החלפה של מחשבות, רעיונות, רגשות, והבנה בין השולח לבין. תקשורת היא תהליך דו-כיוונית של החלפת מידע. במילים אחרות, שני אנשים או יותר חולקים את המידע על נושא מסוים והם מגיעים למשמעות, או לתכנית פעולה.

תקשורת ארגונית מוגדרת כתהליך שבו חברים אוספים מידע רלוונטי על הארגון שלהם והשינויים החלים בו. המטרה העיקרית היא ליידע את כוח העבודה על משימות ומדיניות של הארגון. תקשורת ארגונית מוגדרת גם כהעברת חדשות על העבודה מהארגון לעובדים ובאמצעות העובדים.

דפוסי התקשורת משפיעים על תקשורת יעילה יותר המתאימה לצרכים של הארגונים השונים. למרות שעובדים בארגונים מבלים את רוב זמנם בתקשורת (למשל, שליחה או קבלה של מידע), ניתן להניח שהתקשורת המשמעותית לא תמיד מתקיימת. רק כאשר מידע עבר בין השולח והמקבל המיועד, אז תקשורת התרחשה. בתהליך התקשורת, שולח יוצר הודעה ומקודד אותה על ידי שימוש ברמזים מילוליים ובלתי מילוליים.

הפלט של הקידוד הוא המסר. על המסר וההודעה להיות מובנים לקולט, על מנת שתיווצר תקשורת משמעותית. התקשורת כוללת כלי תקשורת שונים ומגוונים כמו מדיה (אינטרנט, דפי אינטרנט, הודעות מיידיות, תקשורת כתובה (הודעות דואר אלקטרוני ופקס). קיימת גם תקשורת פנים מול פנים ועוד.

הספרות מעלה כי התקשורת נחשבת לעתים קרובות לדם החיים של כל ארגון .  כלומר,  תקשורת היא פעילות מהותית בתפקודם של כל התהליכים הארגוניים וצריכה להופיע בשלבים שונים של ההיררכיה הארגונית, על מנת להשפיע על התנהגותם של כלל העובדים. תקשורת פנימית עם העובדים עשויה להיחשב לא פחות חשובה כמו תקשורת חיצונית עם לקוחות ולכן ניתן להשתמש בתקשורת פנימית כאסטרטגיה.