נשים מציגות נוכחות גבוהה יותר ויותר באקדמיה, כאשר סטודנטית רבות הן אימהות בנוסף להיותן סטודנטיות. בארבעת העשורים האחרונים גדל שיעור הנשים בחינוך הגבוה בהתמדה

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין תפקוד האם-הסטודנטית בלימודיה האקדמיים לבין רמת התמיכה הזוגית, מידת התמיכה המשפחתית, מספר הילדים במשפחתה, מצבה הסוציו-אקונומי, חלוקת תפקידים זוגית והאם היא עובדת או לא-עובדת.

בפועל סטודנטיות-אימהות חוות קשיים, כאשר סטודנטים ככלל וסטודנטים אימהות בפרט, חווים לעיתים קרובות לחץ אקדמי אשר נובע מהדרישות האקדמיות והלימודיות של האוניברסיטה. מקורות הלחץ האקדמי הם  עבודה/קריירה ,עומסי עבודה,  מצב סוציואקונומי  ועוד.  לחץ מסוג זה עשוי לעורר פחד, מתח ובעיות פסיכוסומטיות אחרות ועשוי גם להיות קשור למגוון של תוצאות שליליות כמו ביצועים אקדמיים ירודים, דיכאון וכדומה

התמיכה הזוגית היא מקור חשוב בהפחתת והקלת לחצים בתחומי העבודה והמשפחה. "תפקידי תמיכה" משמעותם מערך התנהגויות ותהליכים מיוחסים לאספקט מסוים. בני זוג מעניקים תמיכה חברתית וכך גורמים לבת הזוג להצליח במילויי תפקידיה ואף נוטעים תחושת ביטחון וסיפוק.

תמיכה משפחתית הנה תמיכה המוענקת מידי המשפחה הקרובה, מתן וקבלה של סיוע בקרב בני המשפחה. בכלל זה,  תמיכה אינסטרומנטלית מוצעת כאשר בן משפחה מספק סיוע עם משימות שונות, כגון עזרה עם משימות הבית. תמיכה כספית או מתן מתנות נתפסת גם כתמיכה משפחתית. תמיכה רגשית ואינפורמטיבית מתייחסת לזמינות של בן משפחה שאיתו ניתן לשתף בעיות, דאגות ורגשות.

בכל יחידה זוגית- משפחתית  נוצרת חלוקת תפקידים, הקשורה לחברה ולתרבות בה היא מתקיימת. חלוקת התפקידים במשפחה נשענת על מודלים חברתיים ותרבותיים ומתאימה בדרך כלל לעמדות, נורמות וצרכים של החברה בתוכה מתקיימת היחידה הזוגית. המושג "יחסי כוח" מהווה אבן יסוד מרכזי בתיאור הדינאמיקה הזוגית, חשיבותו המעשית עולה מעצם הקשרים שנמצאו בינו ובין היבטים משמעותיים בחיי בני הזוג.